המסגרת החוקית

חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965

החוק המרכזי המסדיר את סוגיית תעודות הזהות הוא חוק מרשם האוכלוסין. שני סעיפים מהותיים בחוק זה מגדירים את הזכאות לתעודת זהות:

1. סעיף 1– מגדיר "תושב" כ"מי שנמצא בישראל כאזרח ישראלי או על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי רישיון לישיבת קבע".
2. סעיף 24– קובע כי "תושב הנמצא בישראל ושמלאו לו 16 שנה חייב לקבל תעודת זהות".

חוקים נוספים רלוונטיים

1. חוק האזרחות, התשי"ב-1952– מסדיר את עניין האזרחות הישראלית, אך חשוב להדגיש כי על פי הפסיקה, אזרחות לבדה אינה מקנה זכות אוטומטית לקבלת תעודת זהות.
2. חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952– רלוונטי לעניין רישיונות ישיבה בישראל ומעמד התושבות.

הפסיקה המנחה

בתי המשפט הבהירו במספר פסקי דין מרכזיים את התנאים לזכאות לתעודת זהות:

1. בג"ץ 5597/15 אבו גודה כאותר נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (27.10.201)- בית המשפט קבע כי "ההימצאות בישראל היא גם תנאי לזכות לקבל תעודת זהות… גם סעיף 1 וגם סעיף 24 לחוק אינם מסתפקים בכך שהתושב הוא אזרח ישראלי לעניין קבלתה של תעודת זהות, אלא נדרש כי יתקיים בו 'נמצא בישראל'".
2. בג"ץ 393/18 עתמאנה אומיה נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (30.04.2019)– בית המשפט הדגיש כי "מחוקקנו איננו הופלד ולכן לא נבוא אליו בטרוניה על שערבב 'זכות' ב'חובה'. תחת זאת, נבין את דבריו כפשוטם. מי שחייב לקבל תעודת זהות הוא כל תושב ישראל".
3. עתמ (ירושלים) 38840-09-21 רביע שוואמרה נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (13.01.202)-בפסק דין זה חודדה הגדרת "תושב" לפי סעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין.

על פי הפסיקה‏,‏ הזכאות לקבלת תעודת זהות מותנית בשני תנאים מצטברים‏:‏ ‏(‏1‏)‏ היות האדם "תושב" כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין ו-‏(‏2‏)‏ הימצאותו בפועל בישראל‏.‏ אזרחות ישראלית לבדה אינה מספיקה‏.‏

השפעת שלילת התושבות על ידי ביטוח לאומי

כאשר המוסד לביטוח לאומי שולל את מעמד התושבות, נוצרות השלכות מרחיקות לכת:

1. הגדרת "תושב"– ביטוח לאומי מגדיר "תושבות" לצורך זכאות לשירותים וקצבאות, אך הגדרה זו משפיעה גם על היכולת לקבל תעודת זהות.
2. הקשר בין מרשם האוכלוסין לביטוח לאומי– למרות שמדובר בשתי רשויות נפרדות, החלטות ביטוח לאומי לגבי תושבות משפיעות על החלטות משרד הפנים.
3. החובה להוכיח מרכז חיים– הנטל להוכיח קיום מרכז חיים בישראל חל על האזרח, ונדרשות ראיות ממשיות לכך.

צעדים מעשיים להנפקת תעודת זהות לאחר שלילת תושבות

1. בדיקה מקדימה והכנה

טרם הפנייה למשרד הפנים, מומלץ:

• לבדוק את הסטטוס הרשמי מול המוסד לביטוח לאומי
• להבין את הנימוקים לשלילת התושבות
• לבחון אפשרות לערער על החלטת ביטוח לאומי

2. איסוף מסמכים ותיעוד

יש לאסוף מסמכים המוכיחים זיקה לישראל כגון:

• חוזה שכירות או בעלות על דירה בישראל
• אישורי העסקה וגיליונות משכורת מישראל
• חשבונות ארנונה, חשמל, מים וגז על שם המבקש
• אישורים על לימודים בישראל
• דפי חשבון בנק ישראלי פעיל
• תדפיס ביטוחים לאומיים ופרטיים בישראל

3. הגשת בקשה רשמית למשרד הפנים

• הבקשה תוגש בלשכת רישום האוכלוסין הרלוונטית למקום המגורים
• יש למלא טופס בקשה להנפקת תעודת זהות חדשה
• יש לצרף את כל המסמכים המוכיחים מרכז חיים בישראל
• יש להתכונן לראיון אישי עם פקיד הרישום

4. התמודדות עם דחיית הבקשה

במקרה של דחיית הבקשה:

• ניתן להגיש ערר פנימי למשרד הפנים
• במקרה הצורך, ניתן לפנות לערכאות משפטיות באמצעות עתירה מנהלית

סוגיות מורכבות והתמודדות עמן

מקרים של שהייה ממושכת בחו"ל

אזרחים ששהו בחו"ל תקופות ממושכות נדרשים להוכיח כוונה לקבוע מרכז חיים בישראל. הפסיקה קבעה כי לא די בשהייה קצרה או זמנית בישראל, אלא נדרשת הוכחת כוונה אמיתית להשתקע מחדש.

סטודנטים וחוקרים בחו"ל

אוכלוסייה זו נתקלת באתגרים ייחודיים, שכן הם עשויים לאבד את תושבותם למרות העובדה שיציאתם נועדה למטרות לימודים או מחקר. במקרים אלו, חשוב להוכיח:

• זיקה מתמשכת לישראל בתקופת הלימודים
• מטרה ברורה לחזור לישראל בסיום הלימודים
• ביקורים תקופתיים בישראל

נישואין לאזרח זר

נישואין לאזרח זר ומעבר לחו"ל בעקבות זאת מהווים גורם שכיח לשלילת תושבות. במקרים אלו יש להוכיח:

• שמירה על קשרים משפחתיים, כלכליים וחברתיים בישראל
• ביקורים תכופים בישראל
• כוונה לחזור ולהשתקע בישראל בעתיד

סיכום והמלצות

שלילת תושבות על ידי המוסד לביטוח לאומי והשלכותיה על הנפקת תעודת זהות מציבות אתגר משפטי מורכב. האזרחות הישראלית לבדה אינה מקנה זכות אוטומטית לקבלת תעודת זהות, ונדרשת הוכחת "הימצאות בישראל" במובן המשפטי והמעשי של המונח.

המפתח להצלחה בתהליך הוא:

1. תיעוד מקיף– שמירה על כל מסמך המוכיח זיקה לישראל
2. ייעוץ משפטי מקצועי– פנייה לעורך דין המתמחה בתחום התושבות והאזרחות
3. הכנה מדוקדקת– הבנת הדרישות החוקיות והצגת טיעונים משפטיים מבוססים
4. סבלנות והתמדה– התהליך עשוי להימשך זמן רב ולדרוש מספר פניות

יש לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי, וההצלחה תלויה בנסיבות הספציפיות ובאיכות הראיות המוצגות. התייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום עשויה להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה ולחסוך זמן וכאב ראש מיותרים.

משרד עו״ד משה בן בסט מייצג לקוחות בהליכים משפטיים מול הביטוח הלאומי בענייני תושבות ונשמח לספק לכם את הייעוץ המשפטי המקצועי והאמין ביותר.

לקבלת מידע נוסף, צרו קשר!

האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.

]]> https://benbasat-law.com/%d7%aa%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99/ Mon, 03 Mar 2025 17:48:13 +0000 https://benbasat-law.com/?p=1594

מדוע ביטוח לאומי שולל תושבות?          
המוסד לביטוח לאומי בודק באופן תקופתי את מעמד התושבות של אזרחים, במיוחד במקרים בהם יש חשד לכך שמרכז חייהם עבר לחו"ל. שלילת תושבות יכולה להתרחש במקרים מסוימים כגון:

• יש רישום על שהייה ממושכת בחו"ל.
• אין זיקה ברורה לישראל (כגון עבודה, נכסים, חשבון בנק פעיל ועוד).
• לא שולמו דמי ביטוח לאומי באופן סדיר.
• נרשמה כתובת מגורים קבועה מחוץ לישראל ללא הוכחות לפעילות כלכלית או חברתית במדינה.

כיצד להתמודד עם החלטה כזו?

1. בדיקת העובדות: יש לבדוק האם ההחלטה מבוססת על מידע נכון. לעיתים מדובר בטעות ברישום או אי-הבנה מצד המוסד לביטוח לאומי.
2. איסוף מסמכים: יש לאסוף הוכחות לכך שמרכז החיים שלכם נמצא בישראל – חוזה שכירות או רישום בעלות על נכס ואסמכתאות על תשלומים שוטפים לרשויות בקשר לכך, רישום בעלות על נכסי דלא ניידי כמו כלי רכב, תלושי שכר, רישום ילדים למוסדות חינוך, הצהרות בנקאיות ועוד.
3. הגשת השגה: בדרך כלל נשלחת הודעה על שלילת תושבות המציינת אפשרות להגשת השגה בתוך 45 ימים, ובכל אופן ניתן לבקש ארכה ו/או להגיש השגה לביטוח הלאומי בצירוף הוכחות ואסמכתאות מתאימות.
4. הגשת ערעור: אם החלטת ביטוח לאומי אינה מוצדקת או אינה מבוססת, ניתן להגיש ערעור לבית הדין בצירוף הוכחות מתאימות.
5. פנייה לייעוץ משפטי: עורך דין המתמחה בתחום יכול לעזור לכם בחוות דעת מקצועית ואבחון ראשוני, בהכנת השגה לביטוח הלאומי במידת הצורך, וגם להגיש ערעור בצורה מקצועית ומסודרת ולייצג אתכם מול ביטוח לאומי.

למה חשוב לפעול במהירות?

שלילת תושבות משפיעה באופן מיידי על הזכויות שלכם. אי טיפול מהיר במצב עלול להוביל לאובדן קצבאות, חובות לביטוח לאומי, ואפילו אי כיסוי בעיות בריאותיות עקב הפסקת הביטוח רפואי. עיכוב בפעולה עשוי גם להקשות על האפשרות לערער בהמשך.

 מה קורה אם הערעור נדחה?

אם ביטוח לאומי מסרב לבטל את שלילת התושבות, ניתן לפנות לבית הדין לעבודה, אשר מוסמך לדון בסוגיות הקשורות להחלטות המוסד לביטוח לאומי. במקרה זה, הוכחות חזקות וליווי משפטי איכותי הם הכרחיים.

 כיצד משרד עו"ד משה בן בסט יכול לעזור?

משרדנו מתמחה בטיפול במקרים של שלילת תושבות, איסוף ראיות מתאימות, והגשת השגות וערעורים מקצועיים. אנו מלווים את לקוחותינו לאורך כל התהליך, ומוודאים שכל הזכויות נשמרות. לקוחותינו מקבלים ייצוג משפטי מקיף והכוונה אישית, מה שמגדיל את הסיכוי להצלחה בערעור.

 טיפים לשמירה על תושבות בישראל:

• הקפידו על תשלומי ביטוח לאומי סדירים גם בעת שהייה בחו"ל.
• שמרו על זיקה כלכלית וחברתית לישראל.
• דווחו על כל שינוי מהותי במקום מגוריכם או עבודתכם.
• אם אתם שוהים בחו"ל זמן ממושך, בדקו מראש כיצד זה עשוי להשפיע על מעמד התושבות שלכם.

לסיכום: אם נתקלתם בבעיות מול ביטוח לאומי בנוגע לתושבות, אל תתמודדו לבד. ייעוץ וליווי משפטי מקצועי יכולים לשנות את התוצאה ולמנוע פגיעה בזכויותיכם. משרד עו"ד משה בן בסט מתמחה בטיפול במקרים כאלה ומספק שירות משפטי מקיף ואיכותי לכל לקוחותיו.

מהי תושבות לפי ביטוח לאומי: המונח "תושב ישראל" מוגדר כחוק כאדם שמרכז חייו נמצא בישראל. מרכז החיים נבחן על פי שני מדדים עיקריים:

1. שהייה פיזית: מספר הימים בהם האדם נמצא בישראל. שהות של מעל 183 ימים בשנה נחשבת לרוב כאינדיקציה לתושבות.
2. זיקות אישיות וכלכליות: מקום המגורים הקבוע, מקום העבודה, מקום מגוריהם של בני המשפחה, מרכז הפעילות העסקית, בעלות על נכסים בישראל ועוד.

למשל, אדם שמתגורר בישראל עם משפחתו, עובד במקום עבודה קבוע ומשלם מיסים במדינה, ייחשב לתושב לצורך ביטוח לאומי. לעומת זאת, אדם ששוהה בחו"ל תקופות ממושכות, ללא זיקה ברורה לישראל, עשוי להיחשב כמי שניתק את תושבותו.

מתי עשויות להתעורר בעיות?

במקרים בהם אדם שוהה בחו"ל תקופות ממושכות, או כאשר ישנו פער בין השהות הפיזית לבין הזיקות הכלכליות, המוסד לביטוח לאומי עשוי לקבוע כי האדם אינו תושב ישראל. מצב זה עלול לשלול ממנו זכויות כמו קצבאות ילדים, דמי לידה, פטורים ממס בריאות ועוד. גם מי שעזב את ישראל מתוך מחשבה שיוכל לשמור על זכויותיו עשוי לגלות כי ביטוח לאומי רואה בו תושב חוץ.

כיצד ניתן לערער על החלטת ביטוח לאומי?

במקרים בהם המוסד לביטוח לאומי שולל תושבות, ניתן להגיש השגה ו/או ערעור. עורך דין המתמחה בדיני ביטוח לאומי, כמו משרד עו״ד משה בן בסט, יכול לסייע באיסוף ראיות והצגת טיעונים משפטיים שמדגימים כי מרכז חייו של האדם אכן נמצא בישראל. בין המסמכים שיכולים לשמש כהוכחה: חוזי שכירות, תלושי שכר, חשבונות בנק, רישום ילדים למוסדות חינוך ועוד.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין?

הליך הערעור עשוי להיות מורכב, ודורש היכרות מעמיקה עם החוק ועם תקדימים משפטיים רלוונטיים. ייצוג משפטי מקצועי יכול לשפר משמעותית את הסיכוי להצלחה בערעור. בנוסף, עורך דין בעל ניסיון יכול להנחות את הלקוח כיצד לאסוף ולארגן את הראיות באופן מיטבי.

לסיכום: קביעת תושבות בביטוח לאומי היא נושא קריטי המשפיע על זכויות רבות. במידה ויש ספק או מחלוקת בנושא, חשוב להיוועץ עם עורך דין מקצועי שיכול להנחות אתכם בתהליך ולהגן על זכויותיכם. אנו מתמחים במתן ייעוץ משפטי מותאם אישית, שיכול לחסוך לכם זמן, כסף ובעיקר דאגות מיותרות. אם אתם עומדים בפני בעיה או מתכננים לבצע פעולה בנושא תושבות, פנו למשרד עו״ד משה בן בסט לייעוץ מקצועי מוקדם ככל האפשר, כדי להימנע מהשלכות בלתי רצויות בעתיד.

מהו ניתוק תושבות?

ניתוק תושבות מתרחש כאשר אדם מפסיק להיחשב כתושב ישראל בעיני המוסד לביטוח לאומי ו/או רשות המיסים. המשמעות היא הפסקת זכאות להטבות כגון ביטוח בריאות ממלכתי, קצבאות שונות וזכויות סוציאליות נוספות. בנוסף, ניתוק תושבות עשוי להשפיע על חובות המס של האדם בישראל, במיוחד אם הוא ממשיך להחזיק בנכסים במדינה.

 כיצד קובעים ניתוק תושבות?

המבחן לניתוק תושבות כולל מספר פרמטרים:

• משך השהות בחו"ל:  שהייה ממושכת (בדרך כלל מעל 183 ימים בשנה) עשויה להוות אינדיקציה ברורה לניתוק תושבות.
• מרכז החיים:  האם העבודה, המשפחה והפעילות הכלכלית נמצאים בישראל או מחוצה לה?
• קשרים עם ישראל:  חשבון בנק פעיל, בעלות על נכסים, קשרים משפחתיים קרובים ועוד.

השלכות ניתוק תושבות:

1. מיסוי:  מי שאינו תושב ישראל אינו חייב במס על הכנסותיו מחו"ל, אך מצד שני, הוא עלול להפסיד הקלות מס שמגיעות לתושבים.
2. ביטוח לאומי: ניתוק תושבות מבטל את הזכאות לשירותי בריאות ממלכתיים וקצבאות כמו דמי אבטלה, קצבת זקנה ועוד.
3. חזרה לישראל: מי ששב לישראל לאחר ניתוק תושבות לרוב יצטרך להמתין תקופת אכשרה לפני שיוכל ליהנות שוב מהטבות ביטוח לאומי.

מה ניתן לעשות?

אם אתם מתכננים רילוקיישן, חשוב להבין את ההשלכות מראש. עורך דין המתמחה בדיני תושבות וביטוח לאומי יכול לייעץ לכם כיצד לפעול נכון ולמנוע הפסדים כלכליים ומשפטיים. במקרים מסוימים ניתן לשמור על חלק מהזכויות גם בזמן השהות בחו"ל.

מדוע חשוב לפנות לייעוץ משפטי?

תהליך ניתוק התושבות כרוך בהגשת מסמכים והוכחות, ולעיתים ביטוח לאומי עשוי לערער על החלטתכם. עורך דין המתמחה בתחום יכול לסייע בהכנת המסמכים הדרושים ולוודא שהניתוק יתבצע בהתאם לחוק, ללא הפתעות לא נעימות.

לסיכום: ניתוק תושבות הוא תהליך משפטי מורכב עם השלכות משמעותיות. חשוב להיערך אליו מראש ולקבל ייעוץ משפטי מקצועי. משרד עו"ד משה בן בסט מתמחה בייעוץ וליווי משפטי בנושאי תושבות, ויכול לסייע לכם להתמודד עם ההיבטים המשפטיים והכלכליים של המעבר.

1. מבחן אובייקטיבי: בחינת מיקום מגוריו הקבוע של האדם, מקום שהות משפחתו, מקום עבודתו העיקרי, נכסיו, ומקום לימודי ילדיו.
2. מבחן סובייקטיבי: היכן האדם עצמו רואה את מרכז חייו, כלומר, היכן הוא חש שמרכז עיסוקיו וקשריו המשמעותיים.

עמידה בשני המבחנים הללו מסייעת בקביעת מעמד התושבות של הפרט.

ניתוק תושבות: מתי וכיצד?

כאשר אדם עוזב את ישראל לתקופה ממושכת ומעביר את מרכז חייו לחו״ל, הוא עשוי לשקול ניתוק תושבות מהמוסד לביטוח לאומי. תהליך זה כולל מספר שלבים:

1. מילוי טופס 627: זהו “שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו״ל״, שבו על הפונה לספק מידע מפורט על נסיבות שהייתו בחו״ל, כולל מטרת השהייה, משך הזמן המתוכנן, ומידע על קשריו לישראל.
2. הגשת מסמכים תומכים: יש לצרף לטופס מסמכים המעידים על העברת מרכז החיים לחו״ל, כגון חוזי שכירות או רכישת דירה, אישורי עבודה, הוכחות לרישום הילדים במוסדות חינוך מקומיים, ועוד.
3. הגשת הבקשה: לאחר מילוי הטופס וצירוף המסמכים, יש להגישם לסניף המוסד לביטוח לאומי הרלוונטי.

חשוב לציין כי ניתוק תושבות משפיע על הזכאות לשירותי בריאות וקצבאות מהביטוח הלאומי. לכן, לפני קבלת החלטה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתושבות וביטוח לאומי.

השלכות ניתוק תושבות

לאחר ניתוק התושבות, האדם אינו מחויב עוד בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל. עם זאת, הוא מאבד את הזכאות לשירותי בריאות ממלכתיים ולקצבאות שונות. במקרה של חזרה לישראל, ייתכן ויידרש לעבור תקופת המתנה לפני חידוש הזכאות לשירותים אלו.

שמירה על תושבות בעת שהייה בחו״ל

ישנם מקרים שבהם אדם שוהה בחו״ל אך מעוניין לשמור על מעמד התושבות בישראל. לדוגמה, סטודנטים הלומדים בחו״ל או עובדים שנשלחו מטעם מעסיק ישראלי. במקרים אלו, חשוב להמשיך ולשלם דמי ביטוח לאומי, ולעדכן את המוסד לביטוח לאומי על השהייה בחו״ל.

סיכום

מעמד התושבות מול המוסד לביטוח לאומי הוא נושא מורכב בעל השלכות משמעותיות. בין אם אתם שוקלים ניתוק תושבות ובין אם ברצונכם לשמור על מעמדכם כתושבי ישראל בעת שהייה בחו״ל, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי. משרד עו״ד משה בן בסט מתמחה בסוגיות תושבות וביטוח לאומי, וישמח לסייע לכם בקבלת ההחלטות הנכונות.

לקבלת ייעוץ משפטי נוסף, ניתן לפנות למשרדנו

מהו הרכוש המשותף

ככלל, הרכוש המשותף והשטחים המשותפים הינם השטחים והרכוש המצויים בבעלות המשותפת של כלל הדיירים המתגוררים בבניין ואינם מוצמדים למי מבעלי הדירות המתגוררים בבניין. כך למשל, על פי רוב, הרכוש המשותף בבניין יהיה המעליות, מדרגות החירום, גינת הבניין, הלובי, שטחי הגן, הקיר החיצוני של הבניין, הגגות שאינם מוצמדים לדירות הפרטיות ועוד. מכיוון שהרכוש המשותף שייך למעשה לכל בעלי הדירות בבניין במשותף, ככל וישנם ליקויי בנייה ברכוש המשותף, הרי שהאינטרס לתיקון ליקויים אלו הינו אינטרס של כל אחד ואחד מדיירי הבניין ורצוי לטפל בכך באמצעות עורך דין המומחה לליקויי בנייה.

דוגמאות נפוצות לליקויי בנייה ברכוש המשותף

דוגמאות נפוצות לליקויי בנייה ברכוש המשותף הם פגמים בנראות של הבניין, בחיפוי החיצוני של הבניין, נזילות מים לדירות עקב פגמים באיטום הקירות החיצוניים של הבניין, פגמים במעליות, בלובי, אי תקינות מערכות שונות של הבניין כדוגמת מערכות אש, אזעקות ולמעשה כל חריגה מהמפרט הקבוע בהסכם המכר שנערך בין הדיירים לבין הקבלן שבנה את הבניין ו/או היזם שמולו נערך ההסכם.

מתי ניתן להגיש תביעה כנגד קבלן בגין ליקויי בניה ברכוש המשותף

ליקויי בנייה ברכוש המשותף היא למעשה הפרה של המפרט הקבוע בהסכם המכר המקנה לבעלי הזכויות בבניין את האפשרות להגיש תביעה כנגד הקבלן בעילות נזיקיות ובעילות חוזיות. לצד זאת, חשוב להדגיש שככלל מוטב לתת לקבלן את האפשרות לתקן את ליקויי הבנייה בטרם הגשת תביעה לבית המשפט ורק אם הקבלן יימנע מלתקן את הליקויים יש להתקדם להליך משפטי. בנוסף, על פי חוק המכר (דירות), כאשר דירה חדשה נמסרת לידי רוכש, מחיל החוק על הרוכש ועל הקבלן שתי תקופות הקרויות תקופת האחריות ותקופת הבדק, כאשר לגבי כל אחת מתקופות אלו קובע החוק חלופות שונות ביחס לאחריות הקבלן כלפי דיירי הבניין והליקויים בו. מדובר בתקופות קצובות, שבהן ישנה אחריות של הקבלן לתקן ליקויים מסוימים בבניין, כאשר ככל ויש בבניין שבו אתם גרים ליקויים ברכוש המשותף, אנו ממליצים באופן גורף לפנות לעורך דין העוסק בדיני נדל״ן בכלל ובתביעות ליקויי בנייה בפרט ולא לנהל הליכים אלו מול הקבלן או היזם באופן פרטי, שכן מדובר בתביעות סבוכות, הדורשות בקיאות וידע רב ולא פעם נדרשות בהם חוות דעת מקצועיות וגיבוש אסטרטגיה משפטית עוד בשלבים המוקדמים של ההליך.

אפשרויות התביעה בגין ליקויי הבנייה

באופן עקרוני תביעות הנוגעות לרכוש המשותף יוגשו על ידי נציגות הדיירים (וועד הבית) שהינה ישות משפטית הכשירה לתבוע ולהיתבע. הנציגות יכולה לפנות לבית המשפט בתביעה כספית שבה יעתרו הדיירים לחייב את הקבלן בתשלום פיצוי כספי בגין הליקויים וניתן להגיש תביעה למתן צו עשה, שזו תביעה שבה הסעד המבוקש הוא צו המורה לקבלן לתקן את הליקויים ברכוש המשותף. 

אם יש בבניין שבו אתם מתגוררים ליקויים ברכוש המשותף, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ונשמח לעמוד לרשותכם.

האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. 

הפיטורים הגעתם למקום הנכון והמידע שלהלן הוא בשבילכם.

מהם פיצויי פיטורים

פיצויי פיטורים כשמם כן הם, מדובר בפיצויים כספיים שנדרש מעסיק לשלם לעובד שפוטר, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק ובפסיקת בתי הדין לעבודה.

מי זכאי לפיצויי פיטורים

הזכאות לפיצויי פיטורים היא זכאות תלוית ותק במקום העבודה. עובד אשר עבד באותו מקום עבודה לפחות שנה אחת, יהיה זכאי לקבלת פיצויי פיטורים ככל ופוטר מן העבודה.

האם יש סיבות שבגינם נשלל מן העובד הזכאות לפיצויי הפיטורים

ככלל, התשובה היא שלילית. אין כל קשר לסיבת הפיטורים לבין הזכאות לקבלת פיצויים. יחד עם זאת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל ובמקרים נדירים יכול בית הדין לעבודה לשלול מעובד את הזכאות לקבלת פיצויי פיטורים (בעיקר עקב מעשים פליליים חמורים ו/או התנהלות חמורה מצד העובד). יחד עם זאת, ככל ופוטרתם והמעסיק מסרב לשלם לכם את הפיצויים המגיעים לכם, כדאי שתפנו לקבלת ייעוץ משפטי.

מה גובה הפיצויים שמגיעים לי

בעבודה במשרה מלאה על כל שנת עבודה שהשלים העובד אצל המעסיק, יהיה זכאי העובד לשכר עבודה חודשי אחד. כך למשל, עובד אשר מועסק באותו מקום עבודה ואצל אותו מעסיק כשלוש שנים ופוטר מן העבודה, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בגובה 3 משכורות, דהיינו משכורת אחת עבור כל חודש עבודה.

כיצד משולמים הפיצויים מן המעסיק לעובד

ככל ובמהלך תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק, הפריש המעסיק את מלוא כספי הפיצויים ישירות לקופה הפנסיונית, לקרן פיצויים או לביטוח הפנסיוני של העובד (8.33% מגובה השכר החודשי), כספים אלו ישוחררו לידי העובד אשר יוכל למשוך אותם מן הקופה המנהלת לשימושו האישי. ככל והמעסיק הפריש לקופה של העובד פחות מ – 8.33% מגובה השכר החודשי, המעסיק יצטרך להשלים את ההפרש שבין הסך אותו הפריש לקופה לבין 8.33% ולשלם את ההפרש לידי העובד במישרין. כך למשל, עובד אשר עבד אצל המעסיק במשך 3 שנים רצופות שבמהלכם הפריש המעסיק לקופת העובד 6% מגובה השכר החודשי לטובת פיצויים בקופה הפנסיונית. ככל והעובד יפוטר, המעסיק יידרש להשלים 2.33% מגובה השכר האחרון, כפול מספר חודשי העבודה שעבד העובד אצל המעסיק ולשלם לו הפרש זה ישירות, עם תום יחסי העבודה וזאת במסגרת חודש העבודה האחרון של העובד אצל המעסיק. 

פיטורי עובד בסמוך לתום שנת עבודתו הראשונה

ככל ועובד פוטר בסמוך להשלמת שנת עבודתו הראשונה אצל המעסיק, למשל עובד המפוטר בחודש ה 11 לעבודתו, הרי שפיטורים אלו מעלים חשש שמא הם נעשים בכדי להימנע מתשלום פיצויי פיטורים מצד המעסיק לעובד ועל כן נקבע כי במקרים אלו העובד יהיה זכאי לקבלת פיצויי פיטורים ועל המעסיק תחול חובת ההוכחה שהפיטורים לא נבעו מרצון להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים.

אם פוטרתם מהעבודה והמעסיק מסרב לשלם לכם את פיצויי הפיטורים או מסרב לשחרר את כספי הפיצויים הצבורים לכם בקופה המנהלת אותם, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי ושמירה על זכויותיכם.

מחפשים עורך דין דיני עבודה? לייעוץ בענייני עבודה באופן מקצועי ניתן לפנות ללא התחייבות!

האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. 

גיל הפרישה בישראל

עובדים במשק הישראלי רשאים לצאת לפנסיה מוקדמת החל מגיל 60, כאשר גיל הפרישה לנשים הוא 62 וגיל הפרישה לגברים הוא 67.

האם מותר למעסיק לפטר עובד המגיע לגיל פרישה

בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי עובד המגיע לגיל פרישה ומעוניין להמשיך ולעבוד אצל המעסיק ולא לצאת לגמלאות, זכאי להעלות בפני המעסיק את בקשתו ואת רצונו להמשיך ולהיות מועסק בחלוף גיל הפרישה ואל לו למעסיק לבטל את בקשת העובד בהינף יד. נהפוך הוא. בתי הדין קבעו כי על המעסיק לשקול בכובד ראש את בקשת העובד ולהפעיל שיקול דעת ראוי. בתי הדין קבעו כי חובתו של המעסיק לשקול את בקשת העובד נובעת מחובת תום הלב של המעסיק כלפי העובד ומכיוון שפיטורי העובד מחמת גילו בלבד מהווה אפליה אסורה ואף אינה חוקית. יחד עם זאת חשוב לזכור שמעסיק שאינו מעוניין להמשיך בהעסקת עובד המגיע לגיל פרישה, רשאי לפטרו והמעסיק אינו מחויב אף להיעתר לבקשת העובד להמשיך ולהיות מועסק אצלו ובלבד ששקל בצורה רצינית ועניינית את בקשתו.

אילו שיקולים על המעסיק לשקול כאשר עובד מבקש להמשיך להיות מועסק

כחלק ממכלול השיקולים שעל המעסיק לשקול, קבעו בתי הדין לעבודה שיש לבחון את נחיצות העובד למקום העבודה, את יכולותיו של העובד להמשיך ולהיות מועסק במקום העבודה, על המעסיק לשקול גם את נסיבותיו האישיות של העובד והאם ישנה אפשרות לשמור על העסקתו של העובד בדרך חלופית. 

אפליה אסורה מחמת גיל

ישנם יתרונות רבים להעסקת עובדים בגיל השלישי, חלק מיתרונות אלו הם הניסיון והבגרות שעובדים אלו מביאים עימם למקום העבודה, הרצינות של העובדים, ניסיון החיים שלהם, מקצועיות, נאמנות למקום העבודה וסיבות נוספות. למרות זאת, ישנם לא מעט מעסיקים שנמנעים מראש מהעסקת עובדים מבוגרים או כאלו שגילם סמוך או חוצה את גיל הפרישה וישנו קו דק שחשוב להכיר בין אפליה אסורה מחמת גיל לבין זכותו של המעסיק שלא להעסיק את העובד או לפטרו מסיבות שונות. אפליה אסורה יכולה להתרחש בהיבט של הימנעות מהעסקת העובד מחמת גילו המבוגר או פיטורים הנובעים מחמת גיל, כדוגמת פיטורים בסמוך לגיל הפרישה. יש להבין כי זכותו של מעסיק לפטר עובד המועסק אצלו אך על המעסיק לעשות זאת על פי החוק ועל פי כללים שונים שהותוו בפסיקות בדין הדין לאורך השנים. כאשר מעסיק מפטר עובד מחמת גילו המבוגר בלבד, ללא סיבות נוספות, מדובר לכאורה בפיטורים שאינם חוקיים המהווים אפליה אסורה. 

עורך דין לפיטורי עובד בגיל פרישה

 אם אתם זקוקים לעורך דין העוסק בדיני עבודה בכלל ובפיטורי עובד בגיל פרישה בפרט אתם מוזמנים לפנות למשרדנו ונשמח לעמוד לרשותכם.

האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. 

האם מותר לפטר עובדת בהריון?

ככלל, פיטורי עובדת בהריון, בגלל ההיריון נחשבים כאפליה אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ועל פי פסיקת בתי הדין לעבודה. עובדת בהריון שפוטרה עקב ההיריון, זכאית לתבוע את המעסיק בתביעת פיצויים ואף להגיש כנגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה אשר תברר תלונתה אל מול המעסיק.

באילו נסיבות מותר לפטר עובדת בהריון?

ככל ומעסיק מעוניין לפטר עובדת בהריון מסיבה שאינה קשורה בהריון הוא רשאי לעשות זאת ובלבד שהאישה מועסקת במקום העבודה פחות מ – 6 חודשים. ככל והאישה מועסקת במקום העבודה למעלה מ – 6 חודשים, המעסיק אינו רשאי לפטר אותה מכל סיבה שלא תהיה. בכדי לפטר אותה עליו לקבל אישור מראש מן הממונה על חוק עבודת נשים. חשוב לדעת שעובדת המצויה בחודש החמישי להריון מחויבת להודיע על כך למעסיק.

החובה לקבל היתר מן הממונה על חוק עבודת נשים

כפי שאמרנו, מעסיק המעוניין לפטר עובדת בהריון מחויב לקבל היתר מראש מטעם הממונה על חוק עבודת נשים, ככל והעובדת מועסקת במקום העבודה למעלה מ 6 חודשים וככל והפיטורים אינם עקב ההיריון. גם בסיטואציה שבה המעסיק לא ידע שהעובדת בהריון בעת קבלת ההחלטה על הפיטורין ואף אם נתן לעובדת הודעה מוקדמת על פיטורים לפני תום ששת החודשים להעסקתה אך פיטוריה נכנסו לתוקף בחלוף ששת החודשים מהעסקתה, עליו לבקש את אישור הממונה ולקבל היתר לפיטורים. אפילו בסיטואציה שבה ההיריון החל לאחר שניתנה לעובדת הודעה המוקדמת לפיטורים ובטרם כניסתם לתוקף חלה חובה לקבל את אישור הממונה על חוק עבודת נשים.

היתר מטעם הממונה על חוק עבודת נשים

בקשה להיתר לפטר עובדת בהריון תוגש לממונה על חוק עבודת נשים בכל מקרה שבו העובדת מועסקת במקום העבודה למעלה מ 6 חודשים ומכל סיבה שלא תהיה, מלבד פיטורים הנובעים מן ההיריון עצמו. הממונה על חוק עבודת נשים ייתן היתר לפטר עובדת בהריון רק אם שוכנע כי הפיטורים אינם קשורים להריון תוך הסתכלות על מכלול המקרה ונסיבות הבקשה כאשר כל מקרה ייבחן לגופו. מעסיק המפטר עובדת ללא קבלת היתר מראש חשוף לתביעה כספית, כאשר בתי הדין לעבודה קבעו לא אחת כי פיטורים שכאלו בטלים מעיקרם והעובדת תהא זכאית למלוא זכויותיה כאילו לא פוטרה מעולם. אפשרות נוספת היא קבלת היתר מן הממונה לפטר את העובדת אך במועד עתידי ולא באופן מיידי ובסיטואציה זו המעסיק מחויב להמשיך ולהעסיק את העובדת עד למועד הקבוע בהיתר.

עורך דין משה בן בסט הינו מעורכי הדין המובילים במשפט העבודה בישראל ומייצג מעסיקים ועובדים בתהליכי עבודה, בהליכים מול הממונה על חוק עבודת נשים, בתביעות לבתי הדין ובתובענות ייצוגיות הקשורות בענייני עבודה, וישמח לעמוד לרשותכם למתן ייעוץ משפטי פרטני.

מחפשים עורך דין דיני עבודה? לייעוץ בענייני עבודה באופן מקצועי ניתן לפנות ללא התחייבות!

האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.