מי שמקים חברת הזנק נדרש לשורה של החלטות משפטיות דווקא בשלב שבו אין עדיין הכנסות, ורוב ההחלטות האלה קשות לתיקון בדיעבד. חלוקת המניות בין המייסדים, הבעלות של החברה בטכנולוגיה שפיתחה, המסמך שמולו נכנס המשקיע הראשון והדרך שבה מתוגמלים העובדים, כולן נקבעות בשנה הראשונה ומלוות את החברה עד האקזיט. המשרד מלווה יזמים, חברות הזנק ומשקיעים לאורך המסלול הזה, בכל הארץ ובדגש על אזור המרכז, וכן חברות בשלים מתקדמים יותר, לרבות חברות שנמכרו, הועברו או התמזגו עם תאגידים אחרים.
הליווי ניתן בשתי מתכונות. יש לקוחות שמעדיפים ליווי משפטי מתמשך לאורך חיי החברה, ויש כאלה שפונים לסוגיה או לעסקה בודדת. בשני המקרים העבודה נפתחת בהבנת התכנית העסקית ושלב ההתפתחות של החברה, משום שהמסמכים הנכונים לחברה של שני מייסדים בלי מוצר אינם המסמכים הנכונים לחברה שמגייסת סבב שני.
הסכם מייסדים ומנגנון Vesting
הסכם המייסדים הוא המסמך שקובע מה קורה כשהיחסים בין השותפים משתנים, וזה קורה בשיעור גבוה מכפי שיזמים מניחים בתחילת הדרך. ההסכם מסדיר את חלוקת המניות ואת שווי התרומה של כל מייסד, את חלוקת התפקידים והסמכויות, את אופן קבלת ההחלטות ואת מנגנון ההכרעה במחלוקת, ואת ההתחייבות להקדיש זמן למיזם.
הסעיף שמונע את מרבית הסכסוכים הוא מנגנון ההבשלה, ה-Vesting. במקום שמייסד יקבל את מלוא מניותיו ביום ההקמה, המניות מבשילות לאורך תקופה, לרוב עם תקופת המתנה ראשונית שלפניה לא מבשילה אף מניה. התוצאה היא שמייסד שעוזב אחרי חודשים ספורים אינו נותר עם נתח משמעותי מחברה שהוא אינו בונה, וזו גם דרישה שכמעט כל משקיע מוסדי יעלה בסבב הראשון. לצד ההבשלה נקבעים מנגנוני הגבלת העברת מניות, זכות סירוב ראשונה, זכויות הצטרפות למכירה, והסדרת מצבי יציאה ומבוי סתום. ההיבטים התאגידיים הרחבים יותר, לרבות הקמת החברה, תקנון ובעלי מניות, מפורטים בעמוד התאגידים.
שיוך קניין רוחני לחברה
בחברת טכנולוגיה הנכס העיקרי הוא הקוד והידע, ולא הציוד. בדיקת הנאותות של כל משקיע רציני נעצרת על אותה שאלה: האם החברה באמת הבעלים של מה שפיתחה. התשובה תלויה במסמכים שנחתמו עם כל מי שנגע במוצר, ובהם המייסדים עצמם, העובדים, הפרילנסרים וקבלני המשנה, וכן ספקי פיתוח חיצוניים.
הכשל הנפוץ הוא פיתוח שנעשה לפני ההקמה הפורמלית של החברה, או על ידי קבלן משנה שחתם על הסכם שירותים בלי סעיף העברת זכויות. במצב כזה הזכויות עשויות להיוותר בידי מי שכתב את הקוד. הטיפול כולל הסכמי העברת זכויות והמחאה לחברה, סעיפי קניין רוחני בהסכמי העסקה והתקשרות, הסדרת סודיות ואי תחרות בהתאם לדין הישראלי, ובחינה של שימוש בקוד פתוח ובתלויות של צד שלישי שעלולות להגביל את המסחור.
גיוס הון והסכמי השקעה
גיוס הון מתחיל לרוב במסמך עקרונות שאינו מחייב ברובו, ומסתיים בסט הסכמים מפורט. הליווי כולל את שלב מסמך העקרונות, שבו נקבעות בפועל נקודות המפתח של העסקה, את הסכם ההשקעה עצמו, ואת הסכם בעלי המניות שמסדיר את מערכת היחסים אחרי הכניסה של המשקיע. הסוגיות שמכריעות את שווי העסקה מבחינת היזם אינן רק השווי הנקוב אלא גם זכויות העדיפות בפירוק, זכויות הווטו והמינוי לדירקטוריון, ההגנה מפני דילול, וזכויות המידע והדיווח.
בסבבים המוקדמים בישראל הפך מסמך ה-SAFE, הסכם להקצאת מניות עתידית, למכשיר השכיח ביותר, ורוב קרנות ההון סיכון והאנג'לים הפעילים בשלב הזה משקיעים באמצעותו. מדובר במסמך חוזי שהתגבש כנוהג מקובל בשוק ואינו מוסדר בחקיקה ישראלית ייעודית, ולכן מעמדו ותוצאותיו נגזרים מנוסחו הקונקרטי ומהדין הכללי. היתרון שלו הוא דחיית קביעת השווי וקיצור המשא ומתן, והנקודות שמחייבות תשומת לב הן תקרת השווי, שיעור ההנחה, מנגנון ההמרה, ומה קורה אם סבב הגיוס העתידי אינו מתרחש.
נדבך שרבים אינם מודעים לו הוא ההיבט המיסויי. רשות המסים פרסמה עמדה ייעודית בנוגע להשקעות מסוג SAFE, ולפיה בהתקיים סדרה של תנאים מצטברים ההשקעה מסווגת כמקדמה על חשבון מניות ולא כהלוואה, כך שההמרה אינה מייצרת אירוע מס ואין חובת ניכוי מס במקור. התנאים נוגעים בין השאר לאופי החברה, להיקף ההשקעה, למנגנון ההמרה, ולאיסור על ריבית או תמורה שאינה הונית. נוסח שאינו עומד בהם עלול להוביל לסיווג כהלוואה ולתוצאת מס שונה לגמרי, במיוחד כשמדובר במשקיע זר. ההנחיות מתעדכנות מעת לעת, ולכן נוסח שהיה תקין בסבב קודם אינו בהכרח תקין בסבב הבא.
גיוס באמצעות הלוואה המירה הוא חלופה עם היגיון דומה ותוצאות שונות. המשרד מלווה גם השקעות הון פרטי והון סיכון, הלוואות מורכבות ועסקאות מימון אחרות, בהתאם למבנה שנבחר.
תוכניות אופציות ותגמול לעובדים
חברת הזנק מתחרה על עובדים מול מעסיקים שמשלמים יותר, והכלי המרכזי שיש לה הוא תגמול הוני. פקודת מס הכנסה מסדירה שני מסלולי מיסוי להקצאת מניות ואופציות לעובדים באמצעות נאמן, מסלול הכנסת עבודה ומסלול רווח הון, והבחירה ביניהם נעשית על ידי החברה ומשפיעה גם על העובד וגם על החברה.
במסלול רווח הון, שהוא המקובל בענף, ההטבה אינה ממוסה במועד ההקצאה, והחיוב נדחה למועד המימוש בשיעור מס נמוך יחסית, ובלבד שהנאמן החזיק במניות לאורך תקופת החזקה מזערית. מכירה לפני תום אותה תקופה מסווגת את ההטבה כהכנסת עבודה. במסלול הכנסת עבודה, לעומת זאת, תקופת ההחזקה קצרה יותר, אך ההטבה ממוסה כשכר. הבדל מהותי נוסף הוא שבמסלול רווח הון החברה אינה זכאית לנכות את ההקצאה כהוצאת שכר, ובמסלול השני היא כן, ולכן הבחירה היא החלטה עסקית ולא רק החלטת מס.
ההסדר כפוף למספר תנאים פרוצדורליים שאי עמידה בהם מסכנת את ההטבה כולה: התוכנית והנאמן טעונים אישור פקיד השומה, על החברה להודיע על בחירתה במסלול מראש ובתוך פרק זמן שנקבע, והמניות מופקדות בידי הנאמן במועד ההקצאה. בעל שליטה בחברה אינו נכלל בהסדר. הליווי כולל את עריכת תוכנית האופציות, את הטיפול מול פקיד השומה ומול הנאמן, ואת מסמכי ההקצאה לעובדים.
פינטק, בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים
חברות שפועלות בתחומי הפינטק, הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים ניצבות בפני שכבת רגולציה נוספת מעבר לזו של חברת תוכנה רגילה. השאלות החוזרות הן כיצד מסווג המוצר מבחינה משפטית, אם הפעילות מחייבת רישוי או היתר בישראל, ואילו חובות חלות ביחס לכספי לקוחות, לזיהוי לקוחות ולדיווח.
העבודה בתחום זה היא חוזית ומסחרית: ניסוח ההסכמים וההתקשרויות מול לקוחות, ספקי טכנולוגיה ושותפים עסקיים, בחינת מבנה המוצר והפעילות מול הדין הישראלי, והסדרת סוגיות של קניין רוחני, סודיות ותנאי שימוש בפלטפורמה. בסוגיות רגולטוריות ומיסוייות מורכבות העבודה נעשית בשילוב עם אנשי מקצוע בתחומם. הרשימה אינה סגורה ומשתנה לפי אופי הפעילות ולפי התפתחות הרגולציה.
הסכמים מסחריים ומסחור הטכנולוגיה
אחרי שהמוצר קיים מתחיל שלב ההתקשרויות שמייצרות ממנו הכנסה. המשרד עורך הסכמי רישוי תוכנה והסכמי SaaS, הסכמי שיתוף פעולה ומיזמים משותפים, הסכמי העברת טכנולוגיה, הסכמי סוכנות והפצה, הסכמי אספקה, והסכמים אסטרטגיים, לרבות התקשרויות מול גורמים בחו"ל. לצדם נבחנות סוגיות של ניהול סיכונים בייצור, בהפצה ובשיווק. עמוד החוזים המסחריים מרחיב על הסכמי ההפצה, הבלעדיות והזיכיון. ההסכמים נערכים בעברית ובאנגלית, והרשימה אינה סגורה.
ליווי משא ומתן ועסקאות אקזיט
בעסקאות מכירה, מיזוג והשקעה הליווי נפתח בשלב גיבוש התנאים הראשוניים, שבו נקבעות ההחלטות שקשה לשנות בהמשך, וממשיך לאורך המשא ומתן בארץ ובחו"ל ועד להשלמת העסקה. העבודה כוללת היערכות לבדיקת נאותות מצד הרוכש או המשקיע, סוגיות מצגים ושיפוי, מנגנוני תשלום מותנה, והטיפול בהיבטי העובדים והאופציות בעסקה. הידע המשפטי כאן נשען גם על היכרות עם חוקים ישראליים וזרים המסדירים את התחום ועם ההיגיון העסקי שמאחורי העסקה.
ליווי משפטי שוטף לחברת הזנק
חברה שגייסה הון נכנסת לשגרה של חובות שוטפות: החלטות דירקטוריון ואסיפה, עדכון מרשם בעלי המניות, הסכמי העסקה, התקשרויות עם ספקים ולקוחות, ושאלות שעולות בזמן אמת ואינן מצדיקות פתיחת תיק נפרד בכל פעם. מסלולי הליווי המתמשך של המשרד מתוארים בעמוד הליווי המשפטי השוטף לחברות, והם מותאמים לגודל החברה ולהיקף הפעילות.
שאלות ותשובות
מתי חותמים על הסכם מייסדים?
מוקדם ככל האפשר, ורצוי לפני שמתחיל פיתוח ממשי. ככל שהמיזם מתקדם בלי הסכם, כך גדל הפער בין מה שכל מייסד סבור שהוסכם לבין מה שהשותף שלו סבור, וכך גם קשה יותר להסכים על חלוקה כשכבר ברור מי תרם מה. הסכם שנערך אחרי שנתיים של עבודה משותפת הוא מסמך הרבה יותר טעון.
מה ההבדל בין SAFE להלוואה המירה?
שניהם דוחים את קביעת שווי החברה לסבב הבא, אך הלוואה המירה היא חוב לכל דבר, עם מועד פירעון וריבית, וכל עוד לא הומרה היא מופיעה כהתחייבות של החברה. SAFE אינו חוב אלא התחייבות להקצות מניות בעתיד, ולכן אין לו מועד פירעון. ההבדל אינו רק חשבונאי: רשות המסים פרסמה עמדה שלפיה השקעת SAFE שעומדת בתנאים שנקבעו מסווגת כמקדמה על חשבון מניות ולא כהלוואה, ולסיווג הזה יש משמעות מיסויית ממשית, בעיקר כשהמשקיע הוא תושב חוץ. מכאן שהתוצאה נגזרת מנוסח המסמך עצמו, ובעיקר מתקרת השווי, מההנחה, ממנגנון ההמרה, ומההסדרה של מצב שבו סבב הגיוס העתידי אינו מתרחש.
האם החברה בעלים של הקוד שפיתח פרילנסר עבורה?
לא בהכרח, וזו אחת התקלות הנפוצות שמתגלות בבדיקת נאותות. בהיעדר הסכם שמעביר את הזכויות לחברה במפורש, הן עלולות להיוותר בידי מי שיצר את היצירה. אותה שאלה עולה ביחס לפיתוח שנעשה לפני שהחברה נרשמה, וביחס לספקי פיתוח חיצוניים.
איזה מסלול מיסוי לבחור בתוכנית האופציות?
הבחירה נעשית על ידי החברה ומשפיעה על שני הצדדים. מסלול רווח הון מיטיב עם העובד בשיעור המס ובדחיית החיוב, אך מחייב תקופת החזקה ארוכה יותר בידי הנאמן ושולל מהחברה את ניכוי ההוצאה. מסלול הכנסת עבודה מקצר את תקופת ההחזקה ומאפשר לחברה לנכות את ההוצאה, אך ההטבה ממוסה אצל העובד כשכר. ההחלטה נגזרת ממצב החברה ומהמטרה שלשמה מוקצות האופציות.
האם צריך עורך דין כבר בשלב הרעיון?
בשלב הרעיון בדרך כלל לא, אך ברגע שיש יותר מאדם אחד או שמתחיל פיתוח, ההמתנה מייקרת. הסכם מייסדים ומסמכי שיוך הקניין הרוחני הם הפעולות הזולות ביותר בכל חיי החברה, ותיקון של היעדרם מתרחש בדרך כלל תחת לחץ של משקיע או של סכסוך.
