הסדרת ענייני משפחה ורכוש נעשית בשני זמנים. הזמן הראשון הוא בחיים, כשאדם קובע מראש מי יקבל עבורו החלטות אם לא יוכל לקבלן בעצמו, וכשבני זוג מסדירים ביניהם מה שייך למי. הזמן השני מגיע לאחר הפטירה, כשצריך להוציא צו, לחלק עיזבון, ולעתים גם להתמודד עם מחלוקת בין יורשים. רוב האנשים פוגשים רק את הזמן השני, וזו בדיוק הסיבה שהמסמכים מהזמן הראשון חסרים כשצריך אותם.
המשרד מלווה לקוחות פרטיים ומשפחות בשני הזמנים האלה: עריכת צוואות, ייפוי כוח מתמשך, הסכמי ממון והסכמי חיים משותפים, תכנון הון משפחתי ונאמנויות, הוצאת צווי ירושה וצווי קיום צוואה, מינוי אפוטרופוס וייצוג בהליכי אפוטרופסות, וכן ייצוג בסכסוכי ירושה ובסכסוכי רכוש בין בני משפחה. השילוב בין עבודת המסמכים לבין ניסיון של כשני עשורים בליטיגציה אזרחית מאפשר לערוך כל מסמך מתוך היכרות עם האופן שבו ינסו לתקוף אותו, ולנהל מחלוקת מתוך הבנה של המסמכים שמאחוריה.
עריכת צוואה: הצורה חשובה, התוכן חשוב יותר
חוק הירושה מכיר בארבע צורות של צוואה, ובפועל שתיים מהן רלוונטיות לרוב האנשים: צוואה בעדים וצוואה בפני רשות, שהיא בין היתר הצוואה הנוטריונית. שאלת הצורה נחשבת לעתים לעיקר, אך היא רק חלק מהעבודה. צוואה שמנוסחת בכלליות יוצרת יותר מחלוקות משהיא פותרת.
השאלות שקובעות אם הצוואה תמומש כלשונה, בלי מחלוקת ובלי הליך משפטי, הן שאלות תוכן. מה קורה אם אחד היורשים ילך לעולמו לפני המצווה. כיצד מחלקים נכס יחיד בין כמה יורשים בלי לאלץ אותם למכור אותו. כיצד מטפלים בדירה שרשומה על שם אחד מבני הזוג בלבד. מה דינם של כספי פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים, שאינם עוברים בירושה אלא לפי הוראת המוטבים ולכן עלולים לסתור את הצוואה. וכיצד נמנע מצב שבו ילד אחד מקבל את העסק המשפחתי והאחר נותר בלי מקור הכנסה מקביל.
המשרד עורך צוואות יחיד וצוואות הדדיות בין בני זוג. בצוואה הדדית, שסעיף 8א לחוק הירושה מסדיר, כל אחד מבני הזוג מסתמך על צוואת רעהו, ולכן החוק מגביל את האפשרות לבטלה באופן חד צדדי, ובעיקר לאחר פטירת אחד מהם. ההגבלה הזו היא יתרון וחיסרון בעת ובעונה אחת, ויש להבין אותה לפני החתימה ולא אחריה. המשרד עוסק גם בדיני הירושה הישראליים וגם בסוגיות שבהן לצוואה או לעיזבון יש היבט בינלאומי, כמו נכסים או יורשים מחוץ לישראל.
צוואה בעדים או צוואה נוטריונית
צוואה בעדים היא הצורה הנפוצה. הצוואה נערכת בכתב, המצווה חותם עליה בפני שני עדים שאינם נהנים ממנה, והם מאשרים בחתימתם שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו. זו צוואה תקפה לכל דבר ועניין, והיא הצורה שמתאימה לרוב המקרים.
צוואה שנערכה בפני נוטריון היא צוואה בפני רשות, והחוק מקנה לה יתרון ראייתי: היא מהווה ראיה לכאורה לכך שהמצווה עשה אותה, ושהיא נעשתה במועד ובמקום הנקובים בה. היתרון הזה בא לידי ביטוי בעיקר ברגע שבו הצוואה נתקפת, שכן טענות מסוימות שנשמעות כלפי צוואה בעדים, כמו שהעדים לא נכחו יחד או שלא הבינו את מהות המעמד, אינן רלוונטיות באותו אופן.
הבחירה בין שתי הצורות נעשית לגופו של עניין בפגישת הייעוץ, לפי גיל המצווה ומצבו, לפי מידת המורכבות של החלוקה ולפי הסיכוי המעשי למחלוקת. אין צורה שהיא "הנכונה" בכל מקרה, ובחלק לא מבוטל מהמקרים הצורה המתאימה היא דווקא צוואה בעדים. היות המשרד גם משרד נוטריון פירושה ששתי האפשרויות פתוחות ונשקלות באותה פגישה, ולא שנקודת המוצא היא אחת מהן.
תכנון הון משפחתי, נאמנויות והעברת נכסים בין דורות
צוואה עונה על השאלה מה יקרה לאחר הפטירה, אך חלק מהמשפחות מבקשות להסדיר את הדברים מוקדם מכך. תכנון ההון המשפחתי ושימורו עוסק בשאלה כיצד מחזיקים את הנכסים, כיצד מעבירים אותם מדור לדור בלי לפרק את מה שנבנה, וכיצד שומרים על נכס משפחתי בתוך המשפחה גם כשנכנסים אליה בני זוג חדשים. המשרד מלווה משפחות ובעלי עסקים בתכנון כזה, לרבות עריכת הסכמים בין בני משפחה והסכמי בעלי מניות בחברות שבשליטתם, ובחינת מבנה ההחזקות ותכנון ההשקעות של הנכסים בארץ ובעולם.
אחד הכלים בתחום הוא הנאמנות. המשרד מלווה ייסוד וניהול של נאמנויות בארץ ובעולם, לרבות נאמנות שנועדה להחזיק נכס משפחתי, נאמנות לטובת ילדים או נכדים, ונאמנות שנוצרת מכוח צוואה. הבחירה בין נאמנות לבין הסדר חוזי או צוואתי נבחנת לגופו של עניין, שכן לכל מסלול יש השלכות שונות על השליטה בנכס, על גמישות ההסדר ועל היבטי המס.
כלי נוסף הוא העברת נכסים ללא תמורה, בין דורות ובין יורשים, בין אם מדובר בדירה שהורה מבקש להעביר לילדו ובין אם בהעברה בין יורשים במסגרת חלוקת עיזבון. העברה כזו כרוכה בשאלות של מיסוי מקרקעין, של רישום הזכויות ושל היחס בין ההעברה לבין הצוואה הקיימת, ולכן נכון לבחון אותה כמכלול ולא כעסקה בודדת. המשרד עורך את המסמכים ומלווה את עסקאות הנדל"ן שבמסגרת ההעברה, מהדיווח לרשות המסים ועד להשלמת הרישום.
בכל אחד מהמסלולים האלה תכנון המס הוא חלק מהשיקול ולא נספח לו, והוא נעשה בשיתוף רואה החשבון או יועץ המס של המשפחה, כדי שההסדר המשפטי וההסדר המיסויי לא ייבנו בנפרד זה מזה.
ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות ומסמך הבעת רצון
ייפוי כוח מתמשך הוא אחד המסמכים החשובים שנוספו לדין הישראלי בשנים האחרונות, והוא עדיין פחות מוכר מצוואה. בעוד שצוואה פועלת לאחר הפטירה, ייפוי כוח מתמשך פועל בחיים. הוא מאפשר לאדם בוגר וכשיר לקבוע מראש מי יקבל עבורו החלטות אם יגיע יום שבו לא יוכל להבין בעניין ולקבל החלטות בעצמו, ואילו הנחיות ינחו את אותו אדם.
ייפוי הכוח יכול לחול על ענייני רכוש, על עניינים אישיים ועל עניינים רפואיים, כולם או חלקם. אפשר למנות מיופה כוח אחד או כמה, במקביל או בזה אחר זה, ואפשר לקבוע הנחיות מקדימות מפורטות: היכן ימשיך האדם להתגורר, כיצד ינוהלו נכסיו, מה ייעשה בעסק המשפחתי, ואילו החלטות טעונות התייעצות. ניתן גם לקבוע אנשים מיודעים שיקבלו דיווח על פעולות מיופה הכוח, כמנגנון פיקוח פנימי.
לצד ייפוי הכוח המתמשך קיימים שני מסמכים נלווים שהמשרד עורך. הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס מאפשרות לאדם לקבוע מראש את זהות האפוטרופוס שימונה לו אם בית המשפט יחליט על מינוי, ואת ההנחיות שלפיהן יפעל. מסמך הבעת רצון מאפשר להורה לקבוע מי ימונה כאפוטרופוס לילדו, לרבות ילד בגיר עם מוגבלות, ליום שבו ההורה לא יוכל עוד למלא את התפקיד.
עריכת ייפוי כוח מתמשך שמורה לעורכי דין שעברו הכשרה ייעודית מטעם האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים והוסמכו לכך, ושאין להם עניין אישי בייפוי הכוח. עו"ד משה בן בסט מוסמך לעריכת ייפוי כוח מתמשך ולמסמכים הנלווים לו. הטיפול כולל פגישת הסבר עם הממנה, בירור רצונותיו וניסוח ההנחיות, החתמת מיופי הכוח, והפקדת ייפוי הכוח אצל האפוטרופוס הכללי, שבלעדיה אין לו תוקף. ייפוי הכוח נכנס לפעולה רק בהתקיים התנאים שנקבעו בו, ובכלל זה חוות דעת רפואית, ועד אז האדם ממשיך לנהל את ענייניו בעצמו.
מינוי אפוטרופוס וייצוג בהליכי אפוטרופסות
כשאדם אינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו ולא נערך עבורו ייפוי כוח מתמשך, הדרך היא הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריו. את הבקשה רשאים להגיש בן זוג, הורה או קרוב משפחה אחר, וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציג מטעמו. המינוי אינו חייב להיות גורף: הוא יכול להיות לענייני רכוש, לעניינים אישיים, לעניינים רפואיים או לעניין מסוים ומוגדר בלבד.
חשוב להבין את גישת החוק. בית המשפט נדרש לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחירותו של האדם, והוא ייענה לבקשה רק אם אי מינוי אפוטרופוס עלול לפגוע בזכויותיו או בצרכיו, ורק אם לא ניתן להשיג את אותה מטרה בדרך שמגבילה אותו פחות. לכן בית המשפט בודק, כבר עם הגשת הבקשה, אם הופקדו במרשם ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות או מסמך הבעת רצון, ואם הופקד ייפוי כוח מתמשך בעניינים שלגביהם הוגשה הבקשה, מיופה הכוח מצורף להליך. זו בדיוק הנקודה שבה מתגלה ערכו של מסמך שנערך מבעוד מועד.
הבקשה עצמה דורשת תשתית: חוות דעת רפואית מפורטת, שמומלץ שתיערך בידי רופא מומחה בתחום הרלוונטי, פירוט בני המשפחה מדרגה ראשונה ועמדתם, כתבי הסכמה של מי מהם שאינו מבקש להתמנות בעצמו, ותצהיר לאימות העובדות. אם לא צורפה חוות דעת של עובד סוציאלי, בית המשפט מפנה את התיק לעריכת תסקיר. פתיחת ההליך כרוכה באגרה, ומי שאין ביכולתו לשלמה רשאי להגיש בקשה לפטור. מכיוון שההליך אינו קצר, במקרים המתאימים מוגשת במקביל גם בקשה למינוי אפוטרופוס זמני.
לא כל בקשה מתקבלת בהסכמה. כשבני משפחה מדרגה ראשונה מתנגדים למינוי או לזהות האפוטרופוס המוצע, הם מצורפים כמשיבים והתיק הופך להליך משפטי לכל דבר. המשרד מייצג בשני הצדדים של המחלוקת הזו, וכן מלווה אפוטרופוסים שמונו בחובות הדיווח והפיקוח שלהם מול האפוטרופוס הכללי, ובבקשות למתן הוראות כשנדרשת פעולה החורגת מהצו, כמו עסקה בנכס מקרקעין. במקביל ניתן ייעוץ שוטף גם ליורשים, בשאלות שמתעוררות אצלם לאורך ההליך.
הסכם ממון, הסכם חיים משותפים והסכם הורות משותפת
הסכם ממון מסדיר את היחסים הרכושיים בין בני זוג, והוא משיק ישירות לתכנון הירושה. חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע שנכסים שהיו לבן זוג ערב הנישואין, וכן נכסים שקיבל במתנה או בירושה במהלכם, אינם נכללים באיזון המשאבים. בפועל, נכסים כאלה מתערבבים עם הזמן, ובמקרים רבים דווקא ההסכם הוא שמונע את המחלוקת העתידית לגבי מה נשאר חיצוני ומה הפך למשותף.
הסכם ממון רלוונטי במיוחד כשלאחד מבני הזוג יש רכוש שנצבר לפני הקשר, בזוגיות שנייה שבה יש ילדים משני הצדדים, כשאחד מבני הזוג מחזיק בעסק או במניות בחברה, וכשקיימת מתנה או ירושה שהתקבלה מההורים ויש רצון לשמרה בתוך המשפחה. חשוב לזכור שאיזון המשאבים כולל גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות וקופות גמל, ולא רק נכסים מוחשיים.
מסלולי האישור נקבעים בחוק ומשתנים לפי המועד שבו נכרת ההסכם, וזו נקודה שמפתיעה זוגות רבים. הסכם ממון וכל שינוי בו טעונים אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, שיינתן רק לאחר שהגורם המאשר נוכח שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. לצד המסלול הזה, הסכם שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול לקבל את אימות רושם הנישואין במקום אישור בית המשפט, והסכם שנכרת לפני הנישואין יכול להיות מאומת בידי נוטריון, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. המשמעות המעשית: זוג שטרם נישא יכול להשלים את התהליך במשרד עצמו, ואילו זוג נשוי נדרש למסלול בית המשפט. המשרד עורך את ההסכם, מאמת אותו נוטריונית כשהדין מתיר זאת, ומלווה את ההגשה והדיון בבית המשפט לענייני משפחה כשנדרש אישור שיפוטי.
לזוגות שאינם נשואים, ובכלל זה ידועים בציבור, עורך המשרד הסכם חיים משותפים. הסכם כזה אינו טעון אישור לפי חוק יחסי ממון, אך דווקא משום כך חשוב שינוסח בדיוק: מה שייך לכל אחד, כיצד מתחלקות ההוצאות, מה דינה של דירה שנרכשה יחד או שאחד מבני הזוג מתגורר בה, ומה קורה עם הפרידה או עם פטירה, נושא שמשליך ישירות על זכויות ירושה. ניתן לאמת גם הסכם כזה בפני נוטריון, כדי לחזק את מעמדו הראייתי ואת ההוכחה שנעשה בהסכמה חופשית ובהבנה מלאה.
בנוסף עורך המשרד הסכמי הורות משותפת, לאנשים שבוחרים להביא ילד לעולם ולגדלו יחד בלי להיות בני זוג. הסכם כזה מסדיר מראש את חלוקת האחריות ההורית, את ההסדרים הכספיים ואת אופן קבלת ההחלטות בעניין הילד, ויש לו גם היבט רכושי וירושתי שנכון לבחון אותו יחד עם הצוואה ועם יתר מסמכי התכנון.
צו ירושה וצו קיום צוואה
כשאדם נפטר בלי צוואה, חלוקת העיזבון נקבעת לפי חוק הירושה, והיורשים מגישים בקשה לצו ירושה. כשקיימת צוואה, מגישים בקשה לצו קיום צוואה, שמקנה לה תוקף מחייב. בשני המקרים הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, ובנסיבות מסוימות, ובעיקר כשמוגשת התנגדות, ההליך עובר לבית המשפט לענייני משפחה.
בפועל ההליך כולל איתור היורשים והמצאת הודעות לכולם, פרסום הודעה שמאפשרת למי שמבקש להתנגד לעשות זאת בתוך המועד שנקבע, וטיפול בהערות של האפוטרופוס הכללי. משך ההליך משתנה מאוד: תיק פשוט ללא מחלוקת נמשך בדרך כלל שבועות עד חודשים ספורים, ואילו תיק שבו הוגשה התנגדות נמשך זמן רב יותר. המשרד מטפל בהגשת הבקשות ובמעקב אחריהן, ובהמשך גם ברישום הנכסים על שם היורשים ובהעברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, בבנקים ובחברות הביטוח.
התנגדות לצוואה, והגנה מפני התנגדות
התנגדות לצוואה נשענת בדרך כלל על אחת מארבע עילות: היעדר כשירות של המצווה במועד עריכת הצוואה, השפעה בלתי הוגנת מצד מי שנהנה ממנה, מעורבות של הנהנה בעריכתה, או פגם צורני בצוואה עצמה. לצדן מתעוררת לא פעם שאלה של תחרות בין צוואות, כשמתגלה יותר ממסמך אחד וצריך להכריע איזה מהם משקף את רצונו האחרון של המצווה ובאיזו מידה המסמך המאוחר מבטל את הקודם לו. כל עילה דורשת תשתית ראייתית שונה, ולא כל תחושה של אי צדק מגיעה לכדי עילה משפטית.
המשרד מייצג בשני הכיוונים. בצד המתנגד, העבודה מתחילה באיסוף התשתית: רשומות רפואיות, עדויות על נסיבות עריכת הצוואה, ובחינת ההיסטוריה של צוואות קודמות. בצד המגן על הצוואה, העבודה הפוכה ומתחילה בבחינת חוזק המסמך ובאיתור הראיות התומכות ברצונו החופשי של המצווה. במקביל נבחנת תמיד גם דרך ההסדר, שכן במחלוקת משפחתית פשרה מוקדמת חוסכת לא רק כסף אלא גם את מה שנותר מהיחסים. את ההליך עצמו מנהל המשרד במסגרת פעילות הליטיגציה האזרחית שלו.
הסתלקות, הסכם חלוקה וניהול עיזבון: מה אפשר, ומתי
הנחה רווחת היא שהטיפול המהותי בעיזבון מתחיל רק לאחר שהתקבל הצו. זו טעות שעלולה לעלות כסף. חלק מההחלטות המשמעותיות ביותר, ובכלל זה כאלה שיש להן השלכות מס, ניתן לקבל עוד לפני הצו, ובמקרים רבים דווקא אז נכון לקבלן.
הסתלקות מירושה. חוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה. אין צורך להמתין לצו: בפועל הודעת ההסתלקות מוגשת לרוב יחד עם הבקשה לצו, כך שהצו עצמו כבר משקף את התוצאה המבוקשת. מי שהסתלק נחשב, במידה שהסתלק, כאילו לא היה יורש מלכתחילה. שלוש מגבלות שחשוב להכיר: הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, הסתלקות של קטין או של מי שהוכרז פסול דין טעונה אישור בית המשפט, והסתלקות על תנאי בטלה.
הסכם חלוקת עיזבון. נכסי העיזבון מתחלקים בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט. גם כאן אין הכרח להמתין: היורשים רשאים להסכים ביניהם על חלוקה השונה מזו שנקבעה בדין או בצוואה, למשל שיורש אחד מקבל את הדירה והאחר מקבל תמורה כספית או נכס אחר, וההסכם יכול להיות מוגש לרשם לענייני ירושה כבר בשלב הבקשה.
נקודת המס שקובעת את התזמון. הורשה כשלעצמה אינה מכירה לעניין מיסוי מקרקעין. בנוסף, חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה נחשבת מכירה, ובלבד שלא ניתנה במסגרתה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נמנה עם נכסי העיזבון. ניתנה תמורה כזו, החלק שבשלו ניתנה ייחשב כאילו נמכר. החוק מבהיר במפורש שהכוונה היא לחלוקה הראשונה של נכסי העיזבון לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו הירושה או צו קיום הצוואה ובין אם לאחריו. שתי מסקנות מעשיות נובעות מכך: חלוקה מוסכמת אינה חייבת להמתין לצו, וההזדמנות של החלוקה הראשונה היא חד פעמית ולכן ראוי לתכנן אותה לפני שהיא נעשית ולא אחריה. בהקשר זה החוק אף מאפשר, בהתקיים תנאים, לראות שני עיזבונות כעיזבון אחד, כאשר המורישים היו לפני פטירתם בני זוג או הורה וילדו וטרם הסתיימה חלוקת העיזבונות. תכנון כזה נעשה בשיתוף רואה החשבון או יועץ המס של המשפחה.
סדר הפעולות משנה. יורש שהעביר או שעבד את חלקו בעיזבון בהסכם בכתב שולל מעצמו את הזכות להסתלק מאותו חלק. לכן הבחירה בין הסתלקות לבין העברת חלק בעיזבון אינה עניין טכני, והיא צריכה להתקבל לפני הפעולה הראשונה ולא אחריה. בנוסף, זכותו של יורש בנכס מסוים מנכסי העיזבון אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העיזבון, גם אם היורשים כבר סיכמו ביניהם מי יקבל מה.
ניהול עיזבון. כאשר העיזבון מורכב, כולל נכסים בחוץ לארץ או חובות, או כשהיורשים אינם מסכימים על אופן הניהול, ניתן למנות מנהל עיזבון. המשרד מלווה גם מצבים אלה, לרבות עיזבונות שבהם מעורבים נכסים ומסמכים ממדינות אחרות, שבהם נדרשים תרגום נוטריוני ואישור אפוסטיל.
סכסוכי רכוש במשפחה ופירוק שיתוף
לא כל מחלוקת משפחתית נוגעת לצוואה. חלק ניכר מהתיקים בתחום הזה הם סכסוכי רכוש: אחים שירשו דירה במשותף ואינם מסכימים מה לעשות איתה, בני זוג שנפרדו ונותרו שותפים בנכס, או בן משפחה שמחזיק בנכס בפועל בעוד הזכויות רשומות אחרת.
הכלי המרכזי במצבים אלה הוא תביעה לפירוק שיתוף. חוק המקרקעין קובע שכל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף, ושהפירוק ייעשה קודם כול בדרך של חלוקה בעין אם הנכס ניתן לחלוקה, ולעתים בתוספת תשלומי איזון בין השותפים. כשהנכס אינו ניתן לחלוקה, או כשחלוקה בעין תגרום הפסד ניכר, הפירוק נעשה בדרך של מכירה וחלוקת התמורה.
בהקשר המשפחתי יש הוראה שחשוב להכיר: כשמדובר בדירה משותפת של בני זוג המשמשת להם למגורים, בית המשפט לא יורה על ביצוע המכירה, והיא תעוכב, כל עוד לא נוכח שנמצא לילדים הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים. בנוסף, הגשת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני זוג היא אחד ההליכים שפתיחתם מתחילה את מניין התקופה המאפשרת להקדים את מועד איזון המשאבים, עוד לפני התרת הנישואין. במילים אחרות, לתזמון של הגשת התביעה יש משמעות שחורגת מהנכס עצמו.
המשרד מייצג בתביעות פירוק שיתוף בהקשר המשפחתי ובתביעות בעלות והצהרה על זכויות בין בני משפחה. פירוק שיתוף בין שותפים במקרקעין שאינם בני משפחה, וכן הסכמי שיתוף מסחריים, מטופלים במסגרת פעילות המקרקעין של המשרד.
איך מתנהל הטיפול במשרד
הפגישה הראשונה היא פגישת בירור. בתכנון היא עוסקת במיפוי הנכסים, במבנה המשפחתי וברצונות. במחלוקת היא עוסקת בעובדות, במסמכים הקיימים ובהערכה מפוכחת של הסיכויים ושל העלויות. לאחריה מוצג ללקוח סדר טיפול מוצע ואומדן העלות, לפני שמתחילים בעבודה.
בענייני משפחה, קצב העבודה חשוב לא פחות מהתוצאה. המשרד מקפיד על טיפול ישיר של עורך הדין מול הלקוח, ועל הצגת האפשרות של הסדר מוקדם בכל שלב שבו היא ריאלית, לצד ניהול הליך משפטי מלא כשאין ברירה אחרת. הטיפול ניתן בכל הארץ, בדגש על אזור המרכז, ומשלב פגישות במשרד עם פגישות מקוונות ועם פגישות בבית הלקוח כשהנסיבות מחייבות זאת.
שאלות נפוצות
מה עדיף, צוואה נוטריונית או צוואה בעדים?
שתי הצורות תקפות באותה מידה. ההבדל הוא ראייתי: צוואה נוטריונית מהווה ראיה לכאורה לעצם עשייתה ולמועדה, ולכן קשה יותר לתקוף אותה. צוואה בעדים היא הצורה הנפוצה ומתאימה לרוב המקרים, ובפרט כשהחלוקה פשוטה ואין חשש למחלוקת. הבחירה נעשית לגופו של עניין, ולא כברירת מחדל לכיוון זה או אחר.
מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לבין מינוי אפוטרופוס?
ייפוי כוח מתמשך נערך מראש, בזמן שהאדם עדיין כשיר, והוא זה שבוחר את מיופה הכוח ואת ההנחיות. מינוי אפוטרופוס נעשה בדיעבד, בבית המשפט, וזהות האפוטרופוס נקבעת בידי בית המשפט. החוק עצמו מעדיף את החלופה המגבילה פחות, ולכן בית המשפט בודק תחילה אם הופקד ייפוי כוח מתמשך.
כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?
בתיק ללא מחלוקת מדובר בדרך כלל בשבועות עד חודשים ספורים ממועד הגשת הבקשה המלאה לרשם לענייני ירושה, בהתאם לעומס ולהשלמת המסמכים. אם מוגשת התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה ומשך הטיפול מתארך משמעותית.
אנחנו כבר נשואים. האם עדיין אפשר לעשות הסכם ממון?
כן. ההבדל הוא במסלול האישור. הסכם שנכרת לפני הנישואין יכול להיות מאומת בידי נוטריון, והסכם שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול לקבל את אימות רושם הנישואין. הסכם שנערך לאחר הנישואין, וכן כל שינוי בהסכם קיים, טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי.
יש לי צוואה ישנה. האם צריך לעדכן אותה?
צוואה אינה פגה, אך היא משקפת מציאות מסוימת. שינויים כמו לידת נכדים, פטירת יורש, גירושין או נישואין מחדש, מכירת נכס שנזכר בצוואה בשמו, או מעבר למדינה אחרת, מצדיקים בחינה מחודשת. ככלל, כדאי לבדוק את הצוואה כל כמה שנים או בעקבות אירוע משמעותי.
אחי ואני ירשנו דירה ואיננו מסכימים מה לעשות איתה. מה האפשרויות?
כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף. הפירוק ייעשה קודם כול בדרך של חלוקה בעין אם הנכס ניתן לחלוקה, ואם לא, בדרך של מכירה וחלוקת התמורה. בפועל, במרבית התיקים ההליך מסתיים בהסדר שבו אחד היורשים רוכש את חלקו של האחר לפי הערכת שווי, ועצם פתיחת ההליך היא שמניעה את ההסדר.
האם חייבים להמתין לצו הירושה כדי להסדיר את חלוקת העיזבון?
לא. הודעת הסתלקות מוגשת בכתב לרשם לענייני ירושה בכל עת שלאחר הפטירה וכל עוד לא חולק העיזבון, ובפועל היא מוגשת לרוב יחד עם הבקשה לצו, כך שהצו כבר משקף אותה. גם הסכם חלוקה בין היורשים אינו טעון המתנה לצו. לעניין מיסוי מקרקעין, החוק מתייחס לחלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים בין אם נעשתה לפני רישום הצו ובין אם לאחריו, ולכן מועד הצו אינו חוסם את ההסדרה. מה שכן מהותי הוא סדר הפעולות ותוכן ההסדר, ובעיקר אם ניתנה במסגרתו תמורה שאינה מנכסי העיזבון.
האם אפשר לערוך צוואה שמונעת מראש התנגדות?
אי אפשר למנוע הגשת התנגדות, אך אפשר להקטין משמעותית את סיכוייה. הכלים המרכזיים הם בחירת הצורה המתאימה לנסיבות, תיעוד כשירותו של המצווה סמוך למועד העריכה, הימנעות מוחלטת ממעורבות של הנהנים בעריכת הצוואה, וניסוח מפורש של הנימוקים לחלוקה כשהיא אינה שוויונית.
לתיאום פגישה בעניין עריכת צוואה, ייפוי כוח מתמשך, הסכם ממון או הסכם חיים משותפים, תכנון הון משפחתי ונאמנויות, מינוי אפוטרופוס, הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, או טיפול בסכסוך ירושה או רכוש במשפחה, ניתן לפנות למשרד בטלפון 03-6702766 או בטופס יצירת הקשר.