ישראלים רבים המחליטים להעתיק את מרכז חייהם לחו"ל, בין אם לצורכי עבודה, לימודים, או סיבות אישיות, ניצבים בפני צומת דרכים בירוקרטי מורכב: כיצד להסדיר את מעמדם מול המוסד לביטוח לאומי. הסדרת מעמד זו חיונית כדי להימנע מ צבירת חובות בגין דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, ועל מנת להגדיר באופן רשמי את סטטוס התושבות החדש שלהם.
המידע שלהלן נועד לספק מדריך פרקטי וממוקד פעולה לישראלים המבצעים הגירה או רילוקיישן קבוע. נתמקד בהליך ה ניתוק היזום של התושבות מול הביטוח הלאומי, נבחין בינו לבין הביטול האוטומטי, ונפרט את הצעדים הדרושים כדי לבצע מהלך משפטי ואסטרטגי זה נכון.
- הגדרת "תושב ישראל": הבסיס לחובות ולזכויות
החובה לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות חלה על כל מי שמוגדר כתושב ישראל. תושב ישראל הוא אדם שמרכז חייו נמצא בישראל, וההגדרה חלה גם על מי ששוהה בחו"ל למשך תקופה, כל עוד לא מדובר ב העברת מרכז החיים.
כדי לקבוע מיהו תושב, הביטוח הלאומי משתמש ב"מבחן מרכז החיים״. מבחן זה מורכב משני רכיבים עיקריים:
מבחן אובייקטיבי: בחינת גורמים חיצוניים ומוכחים, כגון מקום המגורים הקבוע, מיקום המשפחה (בן/בת זוג וילדים), מקום העבודה העיקרי, והיכן ממוקמים נכסיו של האדם.
מבחן סובייקטיבי: בחינת כוונת האדם- היכן הוא עצמו תופס את מרכז חייו.
רק מי שמקיים את שני המבחנים ומרכז חייו בישראל נחשב לתושב.
- שתי הדרכים להפסקת תושבות: יזום מול אוטומטי
ישנן שתי דרכים עיקריות שבהן תושבות ישראלית בביטוח הלאומי יכולה להסתיים עבור מי שעבר לחו"ל:
א. ביטול תושבות אוטומטי- לאחר 5 שנים בד״כ (הזמן "הבטוח״)
תושב ישראל היוצא לחו"ל ממשיך להיות רשום בביטוח הלאומי באופן אוטומטי לרוב במשך חמש השנים הראשונות ליציאתו. בתקופה זו נשמרות זכויותיו לקצבאות שונות ולביטוח בריאות ממלכתי. כעבור 5 שניםמהמעבר לחו"ל, אם לא הועבר מידע אחר, התושבות הישראלית בד״כ מתבטלת בביטוח הלאומי. חשוב לדעת כי הביטוח הלאומי רשאי לבחון את התושבות גם לפני תום 5 השנים, אם עולה מידע המצביע לכאורה על חדלות תושבות.
ב. ניתוק תושבות יזום- לפני תום 5 שנים
ישראלי שהחליט להעביר את מרכז חייו לחו"ל באופן מלא יכול לפנות לביטוח הלאומי ולבקש להפסיק את תושבותו לפני שחלפו 5 שנים. ניתוק יזום זה מאפשר למהגרים קבועים להסדיר את מעמדם מהר יותר ולהימנע מהצטברות חובות דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
לרוב, במקרה של פנייה יזומה, התושבות תישלל מיום ההודעה לביטוח הלאומי. אם הוכח שהניתוק התרחש מוקדם יותר, ייתכן שיינתן אישור רטרואקטיבי, אך תהליך זה מורכב יותר.
- התהליך המעשי: כיצד מגישים בקשה יזומה
ההליך היזום לביטול תושבות בביטוח לאומי דורש הגשת מסמכים המוכיחים את העברת מרכז החיים.
א. הגשת הטופס הנדרש
כדי לבקש הפסקת תושבות יזומה, יש למלא "הצהרה על ביטול תושבות״ מקוונת באתר הביטוח הלאומי, או לחילופין להגיש טופס 627 (״לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל״). יש לשלוח את השאלון לסניף הביטוח הלאומי.
ב. צירוף הוכחות להעברת מרכז החיים
הטופס עצמו אינו מספיק; יש לצרף אליו אסמכתאות וראיות המוכיחות כי מרכז החיים עבר באופן מובהק לחו"ל.רשימת הזיקות (הקשרים) הנבחנות על ידי הביטוח הלאומי כוללת, בין היתר:
- מקום מגורים קבוע בחו"ל (כגון חוזה שכירות או רכישת נכס).
- מקום העבודה או העיסוק העיקרי (כולל מסמכי העסקה).
- רישום הילדים למוסדות חינוך בחו"ל.
- קיום חשבונות בנק וכרטיסי אשראי המרמזים על פעילות כלכלית עיקרית בחו"ל.
- תדירות הביקורים בישראל ומשך השהייה בחו"ל.
ג. דרישת הוכחה לניתוק קבוע
יש להבהיר כי העברת מרכז החיים צריכה להיות ברורה ומוכחת. הביטוח הלאומי (בדומה לרשויות המס) בוחן את כוונת ההשתקעות: האם השהייה בחו"ל היא זמנית (כמו לצורך לימודים או עבודה ארעית), או שהיא קבועה.אם הוכח שמדובר בשהייה זמנית, ניתן להאריך את התושבות מעבר לחמש שנים. מכאן, שמי שמבקש לנתק תושבות, חייב להוכיח כי השהות אינה ארעית.
- מבחן התא המשפחתי": נקודת כשל קריטית
אחד ההיבטים המהותיים ביותר בהליך ניתוק התושבות היזומה מול הביטוח הלאומי הוא בדיקת התא המשפחתי.
הכלל המנחה הוא: הביטוח הלאומי לא יאשר בקשה ל ניתוק תושבות של אדם אם בן/בת זוגו וילדיו נשארים בישראל.
בבחינת הבקשה, נבדק מעמדו של כל התא המשפחתי. הרציונל הוא שקיום של תא משפחתי פעיל ומתפקד בישראל מהווה זיקה כה חזקה למדינה, עד כי לא ניתן לראות באדם כמנתק תושבות, גם אם הוא עצמו שוהה פיזית בחו"ל. לכן, ישראלי המבצע רילוקיישן לבדו, כאשר משפחתו נותרה בישראל, יתקשה מאוד, אם לא ייכשל לחלוטין, בהליך הפסקת התושבות היזומה מול הביטוח הלאומי.
- המחיר והרווח: כדאיות הניתוק
ההחלטה לנתק תושבות היא אקט משפטי ופיננסי משמעותי, שיש לשקול אותו היטב ובכובד ראש. הביטוח הלאומי אף ממליץ מאוד לשקול היטב את ההחלטה, ונוקט בעמדה ברורה כי מומלץ לשמור על התושבות.
א. הרווח המשמעותי (החיסכון הכלכלי)
היתרון העיקרי בניתוק תושבות הוא הפטור מחובת תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לישראל. חובה זו חלה על תושבי ישראל גם במהלך שהייתם בחו"ל. אם למבוטח אין הכנסות החייבות בדמי ביטוח, הוא מחויב בתשלום דמי ביטוח מינימליים פעם בשלושה חודשים בד״כ. עבור מי שמעתיק את מרכז חייו לצמיתות, הפסקת תשלומים אלו מובילה לחיסכון כספי משמעותי, ובנוסף, ככלל, ניתוק תושבות בביטוח לאומי תומך גם ב ניתוק תושבות לצורכי מס הכנסה.
ב. החסרונות המשמעותיים (אובדן זכויות)
לצד החיסכון, הפסקת התושבות כרוכה באובדן זכויות מהותיות:
- אובדן כיסוי רפואי וביטוח בריאות ממלכתי: מי שמפסיק להיות תושב ישראל אינו מחויב בתשלום דמי ביטוח בריאות, אך הוא מאבד את הזכות לקבל שירותי בריאות בישראל.
- אובדן זכויות סוציאליות: המנותק מאבד את זכאותו לרוב קצבאות הביטוח הלאומי, כגון קצבאות זקנה, נכות, ילדים, דמי לידה, או דמי אבטלה, כפוף לנסיבות שונות.
- הצורך בביטוח פרטי: אדם שניתק תושבות יידרש לרכוש ביטוח רפואי פרטי במדינת מגוריו החדשה.
- קושי בחידוש זכויות: אם התושב חוזר לישראל, עליו לעבור תקופת המתנה, הנקבעת לפי משך הזמן ששהה בחו"ל, כדי לחדש את הזכאות לביטוח בריאות. תקופת המתנה זו היא בד״כ חודש על כל שנת שהייה בחו"ל, והיא מוגבלת לתקופה מרבית של עד 6 חודשים במקרה של פיגור בתשלום. ניתן גם לפדות את תקופת ההמתנהבתשלום חד-פעמי.
- הבדיקה הרטרואקטיבית: המלכודת של "התושב החוזר"
ההחלטה לנתק תושבות חייבת לשקף כוונה אמיתית ומוכחת להעתיק את מרכז החיים לצמיתות. אם הניתוק מבוצע באופן יזום, והאדם חוזר לישראל לאחר תקופה קצרה (למשל, חצי שנה עד שנתיים)- הביטוח הלאומי עלול לבחון את התושבות מחדש באופן רטרואקטיבי.
תרחיש החיוב בדיעבד:
למשל אם בני זוג ביקשו להפסיק את התושבות, ולאחר מכן חזרו לישראל לאחר שנתיים, תושבותם תיבחן לאורך כל אותן שנתיים. אם יתברר בדיעבד, על בסיס הנתונים החדשים (החזרה המהירה), שמרכז חייהם לא עבר לחלוטין לחו"ל ושהותם הייתה זמנית- הם יוכרו כתושבים בדיעבד. במקרה כזה, הם יחויבו בדמי ביטוח לאומי ובריאות עבור כל התקופה שבה התושבות שלהם הופסקה לכאורה. חשיפה זו לתשלום רטרואקטיבי, העלולה לגרור קנסות והצמדה, היא אזהרה משמעותית המדגישה את הצורך בתכנון מקצועי ומדויק.
סיכום והמלצות פעולה: נקיטת עמדה אסטרטגית
ניתוק תושבות יזום מול הביטוח הלאומי הוא צעד אסטרטגי המאפשר לישראלים המהגרים לצמיתות לחסוך בתשלומי דמי ביטוח לאומי ובריאות ולהימנע מצבירת חובות. יחד עם זאת, מהלך זה כרוך בוויתור על זכויות סוציאליות וכיסוי רפואי בישראל.
התהליך דורש עמידה במבחנים משפטיים מורכבים- בעיקר מבחן מרכז החיים, ואישור הניתוק תלוי באופן קריטי לעיתים בהוכחה כי כל התא המשפחתי העתיק את מקום מגוריו. ההלכה המשפטית, ובמיוחד פסיקת בית המשפט העליון, קבעה כי ניתוק תושבות חייב להיות מוחלט וחד משמעי.
הצעדים המומלצים לרילוקיישן קבוע:
קבלת ייעוץ מקצועי- בשל המורכבות והחשיפה לחיובים רטרואקטיביים או עבירות מס (כאשר ניתוק התושבות לביטוח לאומי נעשה במקביל לניתוק מרשות המיסים, מומלץ ביותר להיוועץ בעורך דין או במומחה למיסוי בינלאומי המתמחה בניתוק תושבות. הטיפול בניתוק תושבות אינו עניין טכני, אלא מהלך אסטרטגי.
תיעוד מלא- יש לשמור כל פיסת נייר, כגון הסכמי שכירות, כרטיסי טיסה, חשבונות, ורישומי עבודה/לימודים, כראיות להעברת מרכז החיים.
הסדרת מעמד מוקדמת- אם הכוונה היא להשתקע לצמיתות, יש ליזום את הליך הניתוק מוקדם ככל האפשר באמצעות הגשת "הצהרה על ביטול תושבות" או טופס 627.
רק באמצעות תכנון מראש וליווי מקצועי, ניתן לבצע ניתוק תושבות באופן נכון, חוקי ובטוח, ולהבטיח מעבר חלק לחיים החדשים בחו"ל.
משרד עו״ד משה בן בסט מייצג לקוחות בהליכים משפטיים מול הביטוח הלאומי בענייני תושבות ונשמח לספק לכם את הייעוץ המשפטי המקצועי והאמין ביותר.
לקבלת מידע נוסף, צרו קשר!
האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.