בפסק דין מעניין חדשני ופורץ דרך, שניתן ביום 20 במאי 2025 על ידי השופטת (נשיאה) הדס יהלום בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ב"ל 18389-08-21), זכה זוג ישראלי שעבר לאירלנד להחזרת דמי ביטוח לאומי ששילמו בגין הכנסות שהפיקו בחו"ל. פסק הדין מדגים כיצד מיושם מבחן "מרכז החיים" בפועל ויכול לסייע לאלפי ישראלים בחו"ל להבין את זכויותיהם.
תושבות ביטוח לאומי: מה צריך לדעת
תושבות ביטוח לאומי קובעת את חובת התשלום של דמי ביטוח והזכאות לזכויות סוציאליות. בניגוד לאזרחות, שהיא מעמד משפטי קבוע, תושבות ביטוח לאומי נקבעת על פי מבחנים עובדתיים שעלולים להשתנות לאורך זמן.
המוסד לביטוח לאומי בוחן את התושבות בעיקר על פי מבחן "מרכז החיים", המתבסס על כלל הנסיבות החיים של האדם. מבחן זה חל גם על ישראלים השוהים בחו"ל, ומגדיר מתי הם נחשבים עדיין תושבי ישראל לצורכי ביטוח לאומי.
רקע המקרה: זוג ישראלי שהיגר לאירלנד
המקרה עסק בזוג צעיר ישראלי שעבר לגור ולעבוד באירלנד בשנת 2018. הם התפטרו מעבודותיהם בישראל, מכרו את רכושם, רכשו דירה באירלנד ופתחו שם חשבון בנק – כל זאת במטרה לבצע "רילוקיישן" לאירלנד לטווח ארוך. למרות זאת, הם המשיכו לשלם דמי ביטוח לאומי מינימליים בישראל בהמלצת בני המשפחה.
הבעיה התעוררה כאשר ב-2019 המוסד לביטוח לאומי שלח להם שומות חיוב בגין הכנסותיהם באירלנד. למעשה, הם נדרשו לשלם דמי ביטוח כפול – גם באירלנד לרשויות המקומיות וגם בישראל למוסד לביטוח לאומי.
הזוג חזר לישראל בשנת 2021 בעקבות משבר הקורונה ודאגה להורי האישה המבוגרים, והגיש תביעה לבית הדין בטענה שלא היו תושבי ישראל בשנת 2019 ולכן זכאים להחזרת דמי הביטוח ששילמו.
מבחן "מרכז החיים" – הבסיס המשפטי לקביעת תושבות
פסק הדין מבוסס על מבחן "מרכז החיים" המוכר בפסיקה, הכולל שני היבטים מרכזיים:
היבט אובייקטיבי
בוחן את הזיקות הפיזיות והמעשיות של האדם, כולל:
- מקום המגורים הפיזי ובעלות על נכסים
- מקום העבודה וההשתכרות
- מקום מגורי המשפחה ולימודי הילדים
- קשרים קהילתיים וחברתיים
- מקום האינטרסים הכלכליים
היבט סובייקטיבי
בוחן את כוונותיו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו:
- מה הייתה כוונתו בעת המעבר לחו"ל
- האם השהייה בחו"ל נתפסת כזמנית או קבועה
- מצגים של האדם המעידים על כוונותיו
קביעות השופטת: ניצחון לזוג הישראלי
השופטת יהלום קבעה כי שני ההיבטים מצביעים על כך שמרכז חייהם של בני הזוג היה באירלנד ב-2019:
בהיבט האובייקטיבי: הוכח כי הם שהו מרבית השנה בחו"ל, ניתקו את הקשר הפיזי לישראל, רכשו דירה באירלנד ובמקביל סיימו את חוזה השכירות בישראל.
בהיבט הסובייקטיבי: הוכח כי ראו עצמם כתושבי אירלנד, שהו בישראל רק לפרקי זמן מוגבלים לצרכי עבודה ומשפחה, ולא נזקקו לשירותי בריאות בישראל למעט חיסון קורונה.
חשוב לציין שהשופטת קבעה כי העובדה שהמשיכו לשלם דמי ביטוח מינימליים אינה מכרעת בנושא התושבות, במיוחד כאשר ההחלטה התקבלה על ידי ההורים ולא על ידם באופן עצמאי.
השלכות הפסיקה על ישראלים בחו"ל
פסק הדין מחזק את ההבנה כיצד מיושם מבחן "מרכז החיים" בפועל ויכול לסייע למגוון רחב של ישראלים:
מי יכול להיעזר בפסיקה זו?
- עובדי הייטק שעברו לעבוד בחברות טכנולוגיה בארה"ב, אירופה או מדינות אחרות
- אקדמאים ורופאים שעברו לעבוד במוסדות זרים
- יזמים שפתחו עסקים בחו"ל או עברו לנהל חברות זרות
- אנשי מקצועות חופשיים שונים שביצעו רילוקיישן לטווח ארוך
התנאים להגשת תביעה דומה
על פי הפסיקה, יוכלו להגיש תביעות דומות מי שיכולים להוכיח למשל:
- צעדים קונקרטיים כמו רכישת דירה בחו"ל, פתיחת חשבון בנק זר
- כוונה להשתקע בחו"ל לטווח ארוך ולא רק יציאה זמנית
- אי שימוש משמעותי בשירותים ישראליים במיוחד שירותי בריאות
- שהייה מוגבלת בישראל במהלך השנה הרלוונטית
האמור לעיל אינה מהווה רשימה סגורה.
הוכחות נדרשות לתביעה
התובע/ים יצטרכ/ו להציג מסמכים כגון:
- חוזי שכירות או רכישה בחו"ל
- הוכחות על פתיחת חשבונות בנק במדינת היעד
- מסמכי התפטרות/סיום העסקה מהעבודה בישראל
- רישומי כניסה ויציאה המעידים על נוכחות בחו"ל
- הוכחות על תשלום מיסים במדינת היעד
סוגיית תשלום הביטוח הכפול
אחת הנקודות המרכזיות בפסק הדין היא התייחסות לסוגיית התשלום הכפול. השופטת קבעה כי בהעדר אמנה בינלאומית בתחום הביטחון הסוציאלי בין ישראל לאירלנד, אין מניעה משפטית לחיוב כפול. אולם, זה לא משנה את העובדה שאם מרכז החיים היה באירלנד, אין לחייב בתשלום ביטוח לאומי בישראל.
הקשר למבחני תושבות במס הכנסה
חשוב לציין כי מבחני התושבות לביטוח לאומי דומים אך לא זהים למבחני תושבות למס הכנסה. בעוד שבמס הכנסה ישנם גם מבחנים כמותיים (כגון מבחן 183 הימים), בביטוח לאומי המבחן מתמקד יותר במבחן האיכותי של "מרכז החיים״.
הרלוונטיות לשינויים החקיקתיים בשנת 2025
חשוב לציין כי בינואר 2025 נחקק תיקון 252 לחוק הביטוח הלאומי, המעלה את שיעורי דמי הביטוח לקבוצות מבוטחים שונות. שינוי זה מגביר את החשיבות של הבנת מבחני התושבות, שכן הנטל הכלכלי על ישראלים המשלמים דמי ביטוח על הכנסות זרות הולך וגדל.
המלצות מעשיות לישראלים בחו"ל
למי שכבר עבר לחו"ל:
- תיעוד מקיף של כל הפעולות שמעידות על העתקת מרכז החיים
- שמירת מסמכים הקשורים לחוזי עבודה, רכישת נכסים ופתיחת חשבונות בחו"ל
- מעקב אחר ימי השהייה בישראל ובחו"ל
- ייעוץ משפטי מוקדם לבחינת האפשרות לניתוק תושבות פורמלי
למי שמתכנן לעבור לחו"ל:
- תכנון מוקדם של צעדי ניתוק התושבות
- הגשת טופס 629 למוסד לביטוח לאומי בעת המעבר
- תיעוד כוונות ארוכות טווח במסמכים רשמיים
- בחינת השלכות על זכויות עתידיות בביטוח לאומי
ניתוק תושבות רטרואקטיבי
פסק הדין מלמד כי ישנה אפשרות לניתוק תושבות רטרואקטיבי, אך המשימה מורכבת ומצריכה הוכחות מוצקות. כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו הייחודיות.
סיכום והמלצות
פסק הדין של השופטת יהלום מדגים כיצד ניתן לטעון בהצלחה לניתוק תושבות ביטוח לאומי לישראלים שעברו לחו"ל ושילמו דמי ביטוח לאומי בגין הכנסות זרות. עם זאת, חשוב להבין שהצלחה בתביעה דומה תלויה ביכולת להוכיח באופן משכנע כי מרכז החיים אכן הועבר לחו"ל.
המלצתי היא לבחון כל מקרה בנפרד ולהיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום תושבות ביטוח לאומי לפני הגשת תביעה. פסק דין זה מספק הבנה מעמיקה יותר של הקריטריונים להכרה בניתוק תושבות לצורכי ביטוח לאומי.
דעה אישית – על עקביות המוסד לביטוח לאומי
מהניסיון המקצועי שלי כעורך דין המתמחה בתחום תושבות ביטוח לאומי, ניתן לזהות דפוס מטריד בגישת המוסד לביטוח לאומי. לעיתים קרובות, נמצא כי המוסד נוקט עמדות סותרות בהליכים שונים בנסיבות דומות, תלוי במה שמשרת את האינטרס הכלכלי שלו באותו מקרה ספציפי.
במקרים שבהם המוסד מעוניין להמשיך לגבות דמי ביטוח מישראלי השוהה בחו"ל, הוא נוטה לטעון לזיקה חזקה לישראל ולקיום מרכז החיים בארץ. לעומת זאת, כאשר אותו אדם פונה לקבלת זכויות או קצבאות, לא אחת המוסד טוען כי מרכז חייו אינו בישראל ולכן אינו זכאי להטבות.
עקביות זו נעדרת במיוחד כאשר מדובר במקרים הגבוליים, שבהם ההחלטה יכולה ללכת לשני הכיוונים. במצבים אלה, נראה כי השיקול הכלכלי – האם המוסד עומד להפסיד או להרוויח מההחלטה – הוא גורם משמעותי בעמדה שהמוסד בוחר לנקוט.
תופעה זו מחייבת ערנות מצד הציבור וצורך בייצוג משפטי מקצועי שיעמוד על זכויות המבוטחים בפני גישה שלעיתים נראית כאופורטוניסטית מצד המוסד. חשוב שהמבוטחים (תושבי ישראל ותושבי חוץ) יהיו מודעים לכך שההחלטות של המוסד אינן תמיד מונעות משיקולים סוציאליים או משפטיים גרידא, ויש מקום לבחון ולערער על החלטות שנראות חד צדדיות או חסרות עקביות.
לבסוף, חשוב לזכור כי ניתוק תושבות הוא החלטה משמעותית המשפיעה לא רק על חובות התשלום אלא גם על זכויות עתידיות, ולכן יש לשקול אותה בקפידה ובייעוץ מקצועי מתאים.
נושאים נוספים בתחום תושבות ביטוח לאומי
עורך דין תושבות – מתי כדאי להיוועץ?
ייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום תושבות ביטוח לאומי מומלץ במקרים הבאים:
- לפני מעבר מתוכנן לחו"ל לתקופה ארוכה
- בעת קבלת דרישה מהמוסד לביטוח לאומי לתשלום על הכנסות בחו"ל
- כאשר יש חוסר וודאות לגבי מעמד התושבות
- לפני החזרה לישראל אחרי תקופה ארוכה בחו"ל
הקשר בין תושבות ביטוח לאומי לתושבות מס
למרות הדמיון במבחנים, תושבות לצורכי מס הכנסה ותושבות לצורכי ביטוח לאומי אינן זהות. ייתכן מצב שבו אדם נחשב תושב לצורך אחד ולא לאחר. לכן חשוב לבחון כל תחום בנפרד ולקבל ייעוץ מותאם.
משרד עו״ד משה בן בסט מייצג לקוחות בהליכים משפטיים מול הביטוח הלאומי בענייני תושבות ונשמח לספק לכם את הייעוץ המשפטי המקצועי והאמין ביותר.
לקבלת מידע נוסף, צרו קשר!
האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.