ישראלים רבים אשר מעתיקים את חייהם לחו"ל, בין אם לצורכי רילוקיישן קבוע, עבודה או לימודים, ניצבים בפני אתגר בירוקרטי משמעותי מול המוסד לביטוח לאומי. החובה לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות חלה על כל תושב ישראל, גם אם הוא שוהה בחו"ל.

אדם השוהה בחו"ל לטווח ארוך, שלא מבצע ניתוק תושבות ביטוח לאומי יזום, עלול לצבור חובות משמעותיים בגין דמי ביטוח לאומי ובריאות, אשר עשויים לחול על כלל הכנסותיו בעולם (עד לתקרה). במקרים רבים, לקוחות מגלים את החוב רק לאחר שנים, או כאשר הם חוזרים לישראל.

כאן עולה שאלת הליבה: האם ניתן להכיר בניתוק התושבות באופן רטרואקטיבי–ביטול תושבות בדיעבד, ובכך לבטל את החובות ולדרוש החזר דמי ביטוח לאומי ששולמו שלא כדין? כפי שיובהר, על אף הגישה המחמירה של המוסד, פסיקות בתי הדין לעבודה מחזקות את האפשרות לביטול תושבות בדיעבד, בתנאי שיוכח כי מרכז החיים אכן הועתק מהארץ במועד הנטען.

ליווי מקצועי של עו"ד תושבות ביטוח לאומי הוא יתרון עצום לניווט בתהליך מורכב זה.

1. מבחן מרכז החיים ביטוח לאומי: העיקרון המכריע

המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף המוסמך לקבוע את תושבותו של אדם לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. תושב ישראל מוגדר כמי ש"מרכז חייו" בישראל, ושהיעדרותו ממנה היא היעדרות ארעית בלבד. בהיעדר הגדרה מפורשת בחוק, קביעת התושבות נשענת על פסיקות בתי הדין לעבודה ועל מבחן מרכז החיים ביטוח לאומי (או מבחן מירב הזיקות).

מבחן מרכז החיים הוא מבחן כוללני המורכב משני היבטים מרכזיים:

מבחן אובייקטיבי– בחינת הזיקות הפיזיות והמוכחות של האדם לישראל. זיקות אלו כוללות, בין היתר: מקום מגורים קבוע (שכירות מול בעלות); מקום מגורי המשפחה הגרעינית (בן/בת זוג וילדים); מקום העיסוק וההשתכרות העיקרי; קיום נכסים משמעותיים, חשבונות בנק, ואינטרסים כלכליים; אופי הקשרים הקהילתיים והחברתיים, ועוד.

מבחן סובייקטיבי– בחינת כוונת האדם והיכן הוא עצמו רואה את מרכז חייו. האם השהייה בחו"ל נתפסת כזמנית (ארעית) או כקבועה?

ההכרעה נעשית על פי מכלול הנסיבות, והיא מכרעת לקביעת חובת התשלום.

חזקת התושבות והבחינה המחודשת

תושב ישראל השוהה בחו"ל ממשיך להיות רשום במוסד כתושב, לרוב למשך חמש השנים הראשונות ליציאתו מהארץ. במהלך תקופה זו, נשמרת זכאותו לקצבאות ולביטוח בריאות ממלכתי.

לאחר חמש שנים בחו"ל, המוסד עשוי לבצע בירור אוטומטי אשר עלול להוביל לשלילת תושבות. עם זאת, המוסד רשאי לבחון את התושבות ולשלול אותה גם לפני תום חמש השנים, במיוחד אם עולה מידע המצביע על כך שהאדם חדל מלהיות תושב ישראל.

2. ניתוק תושבות יזום: המסלול המונע חובות

אדם אשר העביר את מרכז חייו לחו"ל באופן מלא יכול לפנות למוסד ולבקש להפסיק את תושבותו באופן יזום. ניתוק יזום זה מומלץ במיוחד למהגרים קבועים, כדי להימנע מצבירת חובות דמי ביטוח לאומי וחובות דמי ביטוח בריאות ממלכתי.

הכלי המרכזי לניתוק יזום הוא באמצעות טופס 627 ביטוח לאומי:

ישראלים המבקשים לעדכן כי סיימו את מרכז חייהם בישראל והעתיקו אותו לחו"ל נדרשים למלא הצהרה על ביטול תושבות (טופס 629) או למלא ולהגיש את שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל (טופס 627).

השאלון (טופס 627) דורש מילוי מדויק של פרטים אישיים, פרטי ההתקשרות, פרטים על השהות בחו"ל (כגון מטרת השהייה, תקופה, מעמד בחו"ל, אזרחות זרה או אשרת עבודה), ופרטים על בני משפחה, נכסים והכנסות.

לשאלון יש לצרף הוכחות ואישורים נדרשים התומכים בטענת העתקת מרכז החיים.

ברוב המקרים של פנייה יזומה, התושבות תישלל מיום ההודעה למוסד לביטוח לאומי.

הגשת הטופס חייבת להתבצע לאחר חשיבה מעמיקה והבנת ההשלכות, ורצוי מאוד בליווי עורך דין מומחה, שכן מילוי שגוי או חלקי עלול להוביל לסירוב מצד המוסד.

3. ניתוק תושבות רטרואקטיבי וביטול בדיעבד

ההליך המורכב והקריטי ביותר הוא ניסיון לקבל אישור לניתוק תושבות רטרואקטיבי (ניתוק תושבות בדיעבד), אשר נדרש כאשר אדם לא הגיש את טופס 627 בסמוך לעזיבתו, וצבר חובות דמי ביטוח.

החזר דמי ביטוח לאומי ותיקון הסטטוס בדיעבד

אם אדם שהה בחו"ל מספר שנים ולא שילם דמי ביטוח מספר חודשים (או שילם דמי ביטוח שוטפים), והוא מגיש בקשה לניתוק תושבות רטרואקטיבית באופן מקצועי, קיימת הסתברות גבוהה שהמוסד ינתק אותו רטרואקטיבית לתאריך העזיבה ויבטל את החובות שהצטברו. יש לציין כי אין ודאות מוחלטת לכך, והמוסד יכול להחליט על ניתוק מעתה ואילך.

במקרים בהם המבוטח המשיך לשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, הוכחת ניתוק רטרואקטיבי מאפשרת לעיתים לדרוש החזר דמי ביטוח לאומי והחזר דמי ביטוח בריאות ממלכתי.

פסיקות בתי הדין לעבודה חיזקו לאחרונה את האפשרות לביטול רטרואקטיבי. להלן כמה דוגמאות:

פסק דין יעקב שינה- בית הדין האזורי לעבודה קבע כי על אף העובדה שהתובע שילם דמי ביטוח לאומי במשך שנים, הגיש את טופס 627 ביטוח לאומי רק באיחור (שנים לאחר העזיבה), והמעסיק שלו היה ישראלי, מרכז חייו של התובע עבר לדרום אפריקה כבר משנת 2013. בית הדין הורה למוסד לביטוח לאומי לבטל את התושבות באופן רטרואקטיבי ולחייב את המוסד להשיב את דמי הביטוח הלאומי ששולמו על ידו (חלק העובד) לתקופה הרלוונטית (יולי 2013 עד יולי 2018).

פסק דין הזוג זנדר- בית הדין האזורי לעבודה קבע כי זוג ישראלי שהיגר לאירלנד, מכר נכסים בישראל ורכש דירה בחו"ל, ניתק את מרכז חייו מישראל ב-2019, וזאת למרות שהמשיכו לשלם דמי ביטוח לאומי מינימליים. השופטת קבעה כי העובדה שהמשיכו לשלם דמי ביטוח מינימליים אינה מכרעת בנושא התושבות. המוסד חויב להחזיר להם את דמי הביטוח ששילמו.

ההבדל בין ביטוח לאומי לביטוח בריאות בהחזרים- חשוב להבחין בין שני המרכיבים:

דמי ביטוח לאומי- במקרה של ניתוק רטרואקטיבי והוכחה שלא נצברו זכויות בפועל, המוסד מחזיר בדרך כלל את דמי הביטוח הלאומי ששולמו.

דמי ביטוח בריאות- בתי המשפט נוטים לדחות תביעות להחזר רכיב ביטוח הבריאות. מכיוון שעל פי החוק המבוטח היה זכאי לכאורה לכיסוי ושירותי קופת חולים במשך התקופה, בית המשפט בפסק דין יעקב שינה קבע כי רכיב זה הוא ביטוחי, ומאחר והמערער היה מכוסה לכאורה בקופות חולים, אין להשיב את הרכיב.

מלכודת התשלום המינימלי וחיוב בדיעבד

ישראלים רבים סבורים בטעות כי תשלום דמי ביטוח לאומי בשיעורים המינימליים (המשתנים לרוב מידי שנה) מספיק כדי לשמר זכויות מבלי להיחשף לחוב מלא. נוהג זה אינו נכון ואין לו בסיס בחוק. שיעורים מינימליים אלה מיועדים לאנשים שאינם עובדים ואין להם הכנסות כלל, ולא למי שעבר לחו"ל והוא בעל רווחים.

אם תושב ישראל השוהה בחו"ל ממשיך לשלם דמי ביטוח מינימליים בזמן שיש לו רווחים בחו"ל, המוסד עלול לדרוש תשלום חובות רטרואקטיבית בשיעורים הרגילים על כלל הרווחים שלו (עד לתקרה), בצירוף ריבית והצמדה. עובדה זו מהווה "מלכודת דבש" שבה התשלום המינימלי, במקום לשמר זכויות, משמש כזיקה נוספת נגד המבוטח בטענה שהוא עדיין תושב ישראל.

4. בדיקת התא המשפחתי והחזרה לישראל: סיכון הביטול בדיעבד

בבחינת בקשה לניתוק תושבות ביטוח לאומי' המוסד בודק את כל התא המשפחתי. בד״כ לא תאושר בקשה להפסקת תושבות אם בן/בת הזוג והילדים הקטינים נשארים בישראל. קיום תא משפחתי פעיל בישראל נחשב לזיקה חזקה המעידה כי מרכז החיים לא הועתק.

הסכנה בביטול תושבות בדיעבד (רטרואקטיבית) לאחר חזרה- אם אדם מבצע ניתוק תושבות יזום, אך חוזר לישראל לאחר תקופה קצרה (למשל, חצי שנה עד שנתיים), המוסד עלול לבחון את התושבות מחדש באופן רטרואקטיבי. אם יתברר בדיעבד, על בסיס החזרה המהירה, שמרכז החיים לא עבר לחלוטין לחו"ל ושהשהות הייתה זמנית, הרי שהאדם יוכר כתושב בדיעבד ויחויב בדמי ביטוח לאומי ובריאות עבור כל התקופה שבה תושבותו הייתה מבוטלת לכאורה. חשיפה זו לחיוב רטרואקטיבי מדגישה את הצורך בתכנון מקצועי.

5. השלכות ניתוק התושבות על זכויות סוציאליות וביטוח בריאות

ניתוק תושבות ביטוח לאומי הוא אקט משפטי בעל השלכות דרמטיות, מעבר לחיסכון בדמי הביטוח.

אובדן כיסוי רפואי וביטוח בריאות ממלכתי- אדם שמפסיק להיות תושב ישראל מאבד את הזכות לקבל שירותי בריאות בישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ביטול זכויות לקצבאות- שלילת תושבות משפיעה על תנאי הזכאות לגמלאות שונות. העדר התושבות שולל את הזכאות לרוב קצבאות המוסד, כגון קצבת ילדים, קצבאות זקנה, נכות כללית (למעט מקרים מיוחדים כגון טיפול רפואי).

תקופת המתנה ביטוח בריאות

כאשר אדם חוזר לישראל לאחר ששהה בחו"ל שנתיים רצופות או יותר, ולא שילם דמי ביטוח בריאות במשך 12 חודשים לפחות, בד״כ הוא יהיה זכאי לשירותי בריאות רק לאחר תקופת המתנה:

תקופת ההמתנה היא חודש על כל שנת שהייה בחו"ל.

תקופת ההמתנה המרבית היא שישה חודשים.

ניתן לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום מיוחד חד-פעמי.

לילדים מתחת לגיל 18 אין תקופת המתנה.

6. מניעת כפל ביטוח והקשר לאמנות בינלאומיות

ישראלי העובד בחו"ל עשוי להידרש לשלם דמי ביטוח סוציאלי למדינה הזרה ובו בזמן להמשיך להיות מחויב בתשלום למוסד לביטוח לאומי בישראל, מה שעלול ליצור מצב של כפל ביטוח.

מדינת ישראל חתומה על אמנות לביטחון סוציאלי עם מדינות רבות (כגון אוסטריה, גרמניה, צרפת, בריטניה, קנדה – אמנה מצומצמת, ועוד). מטרת האמנות היא ליצור תיאום בין מערכות הדינים השונות, למנוע כפל תשלום דמי ביטוח, ולשמור על רצף תקופות הביטוח.

פטור מדמי ביטוח לאומי- אם תושב ישראל השוהה בחו"ל יוצא לעבוד במדינת אמנה (כשכיר או עצמאי) ומשלם דמי ביטוח למוסד הסוציאלי שם, הוא עשוי להיות פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בארץ עבור תקופת העבודה בחו"ל, בכפוף להצגת אישורים מתאימים.

החרגה מביטוח בריאות- חשוב מאוד לדעת כי לרוב, האמנות הבינלאומיות אינן חלות על ביטוח בריאות. משמעות הדבר היא, שאפילו אם קיים פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי במדינת אמנה, המבוטח עדיין יהיה חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בישראל במשך כל תקופת שהותו בחו"ל.

מדינות ללא אמנה- אם תושב ישראל יוצא לעבוד במדינה שאין עמה אמנה (כדוגמת ארה"ב, עמה קיים רק הסכם ידידות שאינו עוסק בביטחון סוציאלי), הוא יחויב בתשלום דמי ביטוח מינימליים (ועל פי החוק החיוב הוא על כלל ההכנסות) למוסד לביטוח לאומי בישראל, בנוסף לחובת התשלום במדינה הזרה.

7. עו"ד תושבות ביטוח לאומי

הליך ניתוק תושבות רטרואקטיבי אינו טכני, אלא מהלך משפטי אסטרטגי. מומלץ ביותר להסתייע בעו"ד תושבות ביטוח לאומי.

הליווי המשפטי נדרש ממספר סיבות:

בניית תיק הוכחות- לצורך ביטול תושבות בדיעבד, נדרש נטל הוכחה כבד על מנת לשכנע את המוסד ואת בית הדין לעבודה כי מרכז החיים הועתק באופן מוחלט וקבוע במועד הנטען בעבר. עורך הדין יסייע במיקוד ארגון ותיעוד ראיות חיוניות, כגון חוזי מגורים ועבודה בחו"ל, רישומי כניסה ויציאה, וסיום זיקות כלכליות וחברתיות לישראל.

מבחן מרכז החיים והכוונה הסובייקטיבית- עורך הדין מנסח את הטיעונים המדויקים, ולעיתים מכין בקשה/השגה כמסמך משפטי מפורט, המשלב את המבחן האובייקטיבי עם כוונת ההשתקעות הסובייקטיבית, דבר אשר הוכיח עצמו כמוצלח בפסיקות האחרונות.

התמודדות עם חובות וערעורים- במקרה של דרישת חובות רטרואקטיביות, עורך הדין מייצג את הלקוח מול המוסד, מנהל הליכי בקשה או השגה או ערעור ומגיש תביעות להשבת כספים, בהתבסס על הפסיקה התקדימית המאפשרת החזר דמי ביטוח לאומי או ביטול חיוב ביטוח לאומי.

מניעת כפל ביטוח- עורך הדין בוחן את מעמדו של הלקוח בהתאם לאמנות הביטוח הסוציאלי (אם קיימות) ואת המשמעויות של מניעת כפל ביטוח, תוך הקפדה על הפרדת התשלום עבור ביטוח בריאות כאשר הדבר נדרש.

שלילת זכויות והמתנה- עו"ד מומחה מסביר ללקוח את ההשלכות המיידיות של הניתוק על זכויותיו ואת הצעדים הנדרשים לתכנון החזרה, כולל הליכי תקופת המתנה ביטוח בריאות ופדיונה.

ההכרה המשפטית באפשרות לניתוק רטרואקטיבי, כפי שהוכח בפסקי הדין, אינה הופכת את התהליך לפשוט, אלא מדגישה כי במקרים מורכבים, הצלחה תלויה במידה רבה באיכות הליווי המקצועי ובבניית תיק עובדתי ומשפטי חזק.

משרדנו מתמחה בייצוג מול המוסד לביטוח לאומי בקשר לקביעת וניתוק תושבות, ובדרישה לביטול חובות והשבת דמי ביטוח ששולמו ביתר והסדרת המעמד בדרך המיטבית והחוקית.

עורך דין לתושבות ביטוח לאומי: הבטחת זכויות סוציאליות וביטוח בריאות לישראלים השוהים בחו"ל

המשרד נותן  שירות בכל רחבי הארץ וליווי גם למי שכבר בחו"ל  (Zoom/Teams/Google Meet)

משרד עו״ד משה בן בסט מייצג לקוחות בהליכים משפטיים מול הביטוח הלאומי בענייני תושבות ונשמח לספק לכם את הייעוץ המשפטי המקצועי והאמין ביותר.

לקבלת מידע נוסף, צרו קשר!

האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.