תביעה ייצוגית: לשחק לפי הכללים

תביעה ייצוגית היא כלי נפלא לתיקון עוול קולקטיבי, אך יש להשתמש בה בזהירות הראויה והיא מחויבת לעמוד בכללי חוק "תובענות ייצוגיות". באילו מקרים נדרש בית המשפט לדחות הכרה בתביעה כייצוגית?

05 בנובמבר 2019

בעלים של חברה נזקק לעזרה משפטית בעקבות תביעה שהוגשה כנגד החברה שלו על ידי עובד לשעבר. העובד שימש במהלך עבודתו כנציג תמיכה ללקוחות החברה וסיים את עבודתו בחברה מיוזמתו לאחר כשנתיים. תנאי השכר של העובד התבססו על שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות ובונוסים, אותם קיבל על מכירה של מוצרים נלווים ללקוחות.

לאחר התפטרותו מן החברה, ועל אף שקיבל לפנים משורת הדין פיצויי פיטורין והוצאות סוציאליות שונות, החליט העובד לתבוע את החברה בטענה כי בחישוב פיצויי הפיטורין והזכויות הסוציאליות המגיעות לו, לא נלקחו בחשבון העמלות והבונוסים שצבר. העובד לא הסתפק בתביעה אישית, אלא טען כי עוול דומה נעשה לכל העובדים המחזיקים בתפקיד דומה לשלו בחברה וכן לעובדים אחרים, והחליט להגיש בקשה לתביעה ייצוגית.

כיצד הופכת תביעה פרטית לתביעה ייצוגית?

במרבית המקרים וברמה הפרקטית, הגשת בקשה לתביעה ייצוגית היא הליך המונע על ידי עורכי הדין של התובע, כאשר אלו רואים כי התביעה עומדת לכאורה בתנאי חוק "'תובענות ייצוגיות'". תנאי החוק כוללים, בין היתר, קיומו של מחדל המשותף לקבוצה מוגדרת, ואשר גרם לכל אחד מחברי אותה קבוצה נזק קטן יחסית.

לפיכך, מלבד המישור העובדתי, בו עסקנו בהפרכת טענות התביעה, היה עלינו לפעול במישור נוסף ולבדוק האם התביעה הייצוגית שהגיש העובד עומדת בתנאי החוק?

במקרה שלפנינו היה ברור כי עלינו לדרוש את דחיית הבקשה לקבלת התביעה כתובענה ייצוגית, כיוון שאינה עומדת בתנאי החוק ואף מפרה באופן בוטה את "כללי המשחק" הנהוגים בשימוש בכלי זה.

בניית טענות ההגנה

במישור העובדתי, פנינו אל החוק ואל הפסיקה. חוקים רבים מגדירים את רכיבי השכר הנלקחים בחשבון לחישוב הזכויות הסוציאליות, ואולם העמלות עליהן מדובר במקרה הנוכחי לא ענו על אף אחת מההגדרות.

בפסיקה גם נקבע כי כאשר קבלת העמלות מותנית בתנאי כלשהו, כגון טיב העבודה או יעד מכירות מסוים, וכאשר סך העמלות הוא חלק יחסי במשכורת שאינו עיקר השכר, לא ייכנסו אותן עמלות לחישוב הזכויות הסוציאליות.

יש כללים למשחק

במישור השני, ביקשנו מבית המשפט לדחות על הסף את הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית, כיוון שההיקף הכספי העצום שלה מהווה דוגמה מובהקת לסכנות הטמונות בשימוש שנעשה בכלי התביעה הייצוגית. המחוקק, המודע לפוטנציאל הבעייתי של כלי זה, בו הפיצוי הנתבע עבור כל חבר בקבוצה עשוי להצטבר לתביעות בסך מיליוני שקלים, קבע "כללי משחק" ברורים המגדירים נזק קטן יחסית לכל חבר בקבוצה הייצוגית, ומבקשים לבחון היטב אם זו הדרך המתאימה לטיפול בתביעה, על מנת שלא לגרום לנזק הרסני עבור החברה הנתבעת. 
במקרה שלפנינו הפרה התביעה את חובת ההגינות כלפי הנתבע, בין היתר בקביעת הגדרה רחבה מדי לחברי הקבוצה הייצוגית, וסעד שמגיע עד עשרות אלפי שקלים לכל חבר.

בימים אלה נבחנת התביעה הייצוגית והבקשה שהגשנו לדחייתה בבית המשפט. בקשות מעין אלו כבר נדחו בעבר על ידי בתי הדין לעבודה, בקביעתם כי התביעה הייצוגית אינה הדרך המתאימה לניהול ההליך. אנו מצפים ומקווים כי זו תהיה הקביעה גם בענייננו. 

**המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.

עו"ד משה בן בסט מתמחה במשפט מסחרי, ייצוג בבתי משפט, דיני עבודה, מקרקעין, וקניין רוחני.

______________________________________________________

שם העו"ד: משה בן בסט

תחום התמחות: ליטיגציה משפטית, גישור ובוררות, דיני עבודה, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות ייצוגיות, משפט מסחרי, קניין רוחני וזכויות יוצרים, לשון הרע.

קטגוריה מובילה של המשרד: דיני עבודה

רזומה מקצועי מקוצר: 

עו"ד משה בן בסט הוא בעל תואר במשפטים (בהצטיינות, עם התמחות במשפט מסחרי) ותואר שני במנהל עסקים (גם הוא בהצטיינות, עם התמחות במימון). מגשר מוסמך משנת 2004 ונוטריון החל משנת 2019. עו"ד בן בסט חבר בוועדת דיני עבודה ובוועדת מקרקעין של לשכת עורכי הדין הישראלית, ומתנדב בתכנית "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין, המעניקה סיוע משפטי פרו-בונו לזכאים.

בשיתוף אתר זאפ משפטי